Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

(ב) מ־יוטוגמא חדשה שאדם תאב לשמעה ואינו קן בה ( ילקוט שמעוני ח׳א תת*מ)• ולכך צוו חז׳ל*) שנספק מעט נמלת "היום'/ לטעם זה• ולזה הטעם עצמו לא גלה הכתוב טעם יום הדין בר׳ה כי צריך לחשוב שבכל עת ורגע אנו נדונים לפני המלך המשפט חו כונת ר' יוסי במש (רה ט'ז ל׳א) אדם נחן בכל יום שנאמר ותפקדנו לבקרים (איוב ז׳ י׳ח) וזה מוסר השכל טוב ונכון• — הרי'א**) ז׳ל כתב בפירושו לחורה שטעם העלם הזה הוא כי לא נצטוינו בחג זה לזכור מתן תורה כי עדי הנבואה והלמוד התמידי ק הם עדי התורה הנאמנים אשר לא יכזבו חכרה לא יסזף מזרענו לעולם ועד• אמנם טעם זה החג להודות לד׳ אשר החינו וקימנו והגיענו לאכול מתבואה חדשה ולא הותר לנו.ליהנות ממט עד (אשר) נקריב את קרבן אלהיט מנחה .חדשה לד׳ תחלה" כענץ המורים ואח״כ ברשותו ורצונו נהנה ממנו כי ע״י ההודאה והברכה לד׳ הנה אן "השמים שמים לד׳ והארץ נתן לבני אדס" (תהלים קט״ז, ט״ז•) וכל הנהנה בלא ברכה תחלה: כאלו מעל כמשאת׳ל (ברכות ליה, עי׳א) וגם זה נכון היא«־ ולענ׳ד, כי להיות שתג זה שלש שמות נקראו לו: חג הקציר, יום הבכירים וחג השבעות; הנה זולת הטעם הפשוט ריבב^עמ^רמזו למה שרבי דרשנו עליהם ***) כי שמות אלה נקראו• להורות על התורה ועל חיוב קבלתה־ ונצל גימל־יהן^םי *) נפסקים כ״ו ע׳א, יזם הטעם דלא למכניע הייס על לננן ולא מיזר על לבנן, ורמתנר הרבע כני רסדדגיה לאיזד. (חסו׳ל). *•) ה״ר הרג דין יצתק אנרבנאל, והסהנר הניא.רק תוכן דבריו מפירושו לחורה פ' אסיר ולא נלשינו ממכ. (חטו׳ל) •יי) נוודאי באיזה ספר איזר אגר כיונ סגזיזני הזה ועל אן יררח ■ י 4*0 נהה שאסר את״ב ״נאגר אז הוכתני״..