Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

הסאגות הלא יחגיש ט מסת במליצה נאקמה כזה לא יצא -«®ל© מפי יודע-לשון וספר♦-. ובאקן^יישקנן מאמר קדיש אתה לראש השנה מפני שהוסיפו הרנה לברכת הקדושה ♦ ע'כ תקנו מאמר זה כדי לחתוס מעין הפתיחה « ־ A• -ז ברכת. חכמה יכן רופא חולים וברכת השניס שאץ להם התלות בקורות הזמן יכונו לכל דור ולכל זמן♦ אבל ברכת הגאולה 'ועמה תשובה יסלח נא, יכונו, בפרעות לדיר האחרון שבגלות בבל שראינו שעזרא וסיעתו התאוננו על שכחת התורה ועל הרחוק מן העבודה ותקנו הפלות אלה שישיב© ה׳ אל התורה ואל העבודה ויסלח על העבר ולריב את ריבם עס המתאוממיס עמהס לשטנס כמפורש בנחמיה, וברכת תקע הנקראת קבוץ גליות במגילה (י" ז:) ודאי שנכון יזמר לאמר שנתקנה בימי עזרא בעת שהחלה הנבואה להתאמת מחינת הגאולה ע'פ תקנו תפלה זו על שלמות הגאולה ועל הקטן מן הארצות אשר הודחו שמה מאשר נאמר שנתקנה קרוב לחרבן הגות אז נימי המכניים ♦ וכאלה כן. גס ברכת השיבה שושטיט הנקראת במגילה (שם) ברכת הדין על שם ואסירה גל בדיליך וגו' ואשיבה שופסיך׳כבראשינה וגו' ובירושלמי ברכות פ׳ב מבואר שעיקרה על שעשה ה' דין בקמינו שאמר שם נתקבצו הגליות והדין נעשה זכו' וכן הוא במדרש מגלת אסתר על עסוק ולמלך אין שוה להניחם אמר המן למלך שסם מתפללים שיעשה אלהיהם בנו דין באמרס אוהב צדקה ומשקע והתלה צו נ ץ מאחרה עד ימי החרבן לפניו אי לאחריו ונעל <3 משער זמן חמרה בימי♦ הטכניים אשר לפני הנצחין היו «נראים לחן בערכאות ולסש tär במשפטיהם כאמור .במגילת מעלות• ואני לא אראה מכלית באמת לאחרה הלא ג6 בימי הגלות המרחו ישראל לחן בדיניה© ומאמר המן הצורר יוכיח שאמר ואא דתי המלך איצס עושים ואמנם מקיר הברכה י י־י