Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

_^_אך בימי ר׳ג הזקן ששבט מלכות רומי־• ימת על גורל ישראל וילך הלוך ודל וראה הנשיא הנכבד הזה כי לא יכון ישראל לפני נוגשיו וכבר היתה בימיו שערורה רנה־_מבימ ־ מצד מריבי עם ואיבת הכתות ומחוץ מצד הצר הצורר אותם אז חשב בלבבו שהגיע העת להחזיר התקנה הראשונה ליושנה *) תה כזנת הענין שחזר שמעון הפקולי ויסד י״ח ברכות כמו שהיו בימי קדס♦ ואמנם בין אס נאמר שתקון ברכת המינין וסדור שאר הברכות היו לפני ר״ג הזקן ובין אס נאמר שהי׳ בבי' דינו של ר״ג דיכנה אי אפשר לקיי' ההשערה, שיש בין ברכות י״ח מקצתן אשר נתקנו בעצם וראשונה אחר החרבן כי האומר כן מה ישיב לשואלו דבר כי ישאלהו מי תקן הברכות האלה אחר ה ח רבן זה ודאי שריב׳ז לא תקנן כי תשע תקנות מריב׳ז שמענו עשר לא שמענו (עי' ר׳ה ל״א) ואס ר״ג עצמו תקנן למה אמרו שמעון הפקולי הסדיר. ושמואל הקטן תקן נרכת המינים ולא פרט הברכות' שתקן ר׳ג? _ע -ועתה־ -נשקיפה גא על תוכן׳ לברכות ונראה אס נמצא מקום לקיים השערתנו ונעביר לפנינו אותן הברכות הפרטיות אשר׳ןש סבה קרובה להטיל ספק'בקדמותס ♦ . והנה הראשונה אשר נכניס בספק הזה היא השניה למספר השמונה עשרה. הנקראת גבורות♦ ועליה אמר בעל מ׳ב שחב_ מאמריה המה הוספות שנתוספו בזמן המכבייס ׳ ומכוזכיס נגד דעות הצדוקים אשר כפרו בתחיית המתים ♦ דע שדבר זה שהצדוקים כפרו בתחיית המתים לא מצאתי *) יעיין נשי' ר' יונה פ״ד מנרכות. וראיתי להעיר עוד נזה שמניה שנזכר שמואל הקטן וכן שמעון הפקולי בלא התיאר רגי נראה שהיו נזק ריג הזקן שלא השתמשו עוד נתאר הזה שאין לומרו ־ שלא נסמכו הלא שמואל הקטן היה גדיל בדורו עד שאסרו עליו ראוי שתשרה עליו שכינה וכן אמר לו ר״ג ראויס כל השניס להתענר על ידיך.