Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

״ .- - üsfck ואגו.אומר.־׳על־ןצד:המחשבה׳-הנובוית 5י-•הוא-;המייבא <j לרשמי׳ סניקזדגואסייזר זה לאמרי ויבינו במקרא ׳ט •נאמצ-עומ סניקול :תשלם" הקריאה ע#נן •ל אמנ0?אן«ר: ■זה לפי שאחשע שבהנחה הראשונה ללשון היו: אותיות א4’י לגד ׳עומדות מעמל הנקוד: היום ,■ ־«יתה׳האלוף;מקו0נהפתת ,;והוי׳ו: מקום החולש והשורק, והיזיד,מקוסהתיריק והצירי,׳ והראיהעל זהנתעח המורה׳ האלהת בליאנקיד־«ד-שהספר מורה המנקר f^pD יראה -מזה ט שקר׳ וכשרש הלשין׳ לא היה שם ׳נקוד,אגל לעי שראו'האחרונים.' ט - בקריאה -בלא^נקוד-מן ■הקשי■«שי שלא יעל&לששלא היו&ס ^qwv 'jr o להי תטעומ« ונס־ ט הא׳לןס מהג׳ אותיות «שותפות לכל'■ההיא-מנועומ בקצת .«קומו׳ מהכתוב והואיז זהיו׳ד ליותר מאחת,- כמן-ש:תג הראבע־ זכל:נם' :ואלה •שמות •׳על ■ פן--• להקל הקוראה• ג?זי1 הנקוד,׳־ולאד מפני זה נפסלה צורת המכתב.הקחה!׳,אנל;:«ל נשארה הואיד:,תיעד.-ועל הרוב עם-!נקיד;היזילם והשור־ק והאלף־יעס•:הקיק׳,־והפחת וסיו׳ד עם ■המוריקלהצרי פיעשק״פ הענק ראשונה" עגיל׳ והנה עוד האריך.•כזה -נפ'1-לשניעי'וי08 שקםה-עלי-־הסעתקהימ*מ ■יען כי היא־ כולו מחמדים:אעמיין רוב־דבריו בזה תיל הפ׳י׳השביע♦ "בקצור שקרה ללשון העבריה אחר:שהימם היותר״שלימה שבלשונות ואקדים הקדמה ואמיר שכבר;קרה• ללשון העברי •מה.שקרה לנעליה'רצוני־שנתדלרלה נדלותס ונתמעטה במיעוטם ונשתכחה «לוחם־ וטלטולם/־וכאשר היתה■ מקדיש היותר שלמה שבלשונות והיותר רחבהומספקה «כלס פ«י שהיה זה ■בחיק פועלה ■שנה בעון-בעליה 5ויחי קצרה ־ שבלשונות ולא יספיק הדבור בס •לא בשמות ולא■ נשלה בהרבה- מחלקי הנמצאות ואולי בחלק היותר גדזל־מהםי;«»' הרב במורה־ על שיה המשרש ואפשר שיורה •מי הלשון אשי אין אתנו ־סיום ממנה;אלא דבר מועט, הנה נבר הורה של קצור הלשון העברי.ליום י«יעוטה<.<החכס בעל-מחרז&א