Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

לאדיג׳כ ■בדגזש מל' זהי־נודע^הטעם בסוד הקבלה"ומר חיבר על׳זדז׳־הציל'ספל׳מקו^הגחל• אשרו׳ אצרו• רב אשי 3מל זהוא נמצא־ היוםי־׳ישיבתינו" ענ'ל-,& וכפי הנראה •שנעלם זה והאורח י זמהחחנד'■נדברו על־ הניקוד מבטך מי יצא■,׳■ עיין צד סס^״וצדי־־ז׳ס^וע׳ש * והגה יען׳בא לידינו לדבר■ בניקוד אביא מןהחדש מ׳שצס׳ ’מעפה אפוד־ם׳ 3:י על׳ ־חכמת הדקדוק נסזהייויזד מארמנ מאוח וחמשים־־שנה כמבואר שס בפ׳-׳^נ ^ותיייד נתפלל רצה־׳בעמףיכי׳ מ•־ אלף׳ ושליא שניס־וכו■' -סס׳-שפמי/יש&ים:«‘■ע «׳־•■262;ל־.שא חיל(יעסה*. האפודי'ר' ׳פריפזט- מראן ־יק'׳ האפוד •הוא• •אמר פדפזד-דוראנטי ס׳ נכבד דקדוק'והשגות• על הרד׳ק <יו ליו פרקים ובהקדמה ׳מראה'מגודל לימוד הרופיך דתיי■ נאמשטרדס עכל והאלהיס■ איכה ס׳ זה לידי■ כרס בתחלתהם'׳ יזסר דמו דף:או מעט׳ימזר והנה נפשי בשאלתי להדרת גאונו לכתוב 1Wi ולשאול איד ■פיהס־ אס •עדיין נמצא שה ם׳ הנזכר ואש הנ1׳שס''סיעתיקז לי'׳«התחלת'הספר עד שיגיעו לאלו הדברים (הגה-שמעתי^מקצת נעלי'הדעת הזה ט המעשה מוחלט מזולת 6הויך ־15• מוי־•ח׳ל c מעשה'•• אפוד קרוב לסוף פיה ־,,וכני #צאז-בלשון.העברי ־רשמים׳ וסימנים אחריס זולת אלה,הנזכרים ייןדאו יאור»• טעמים׳ וכוי ולסבה זאת:קראום לטעמים כי ימנו לנדטזב־טעס״ודעת ־בספרי האלהים ולזה כתב־ התכה ־א׳עויל גסי ־«אזליסייאזהירך ׳שתלך אחד נעל הטפמיסוכל פי׳ שאיננו?ל-:ירך< ט׳ הטעמים לא תאבה לו ולא תשמע אליו, ־ויהיה ייפה'הטעמים ■ לפי זה בשהט רשמים יתנו טוב •טעם ז^גת על הבנת^הנרצה־ ככתוב נספרי הק׳; ולטעמים׳ ־עוד, סמח אארות ׳יבואו במה שאחר והמניח והממציא׳־לאלה ׳הטעמים לני דעת ־החכמים 5’r היא עזרא הסופר וםחכ1זה;-לאמרו אום שכל אמרו ושום ■שכל אלו־־הטעמים,־-מררש נאה היא ימינירי^מסכיס לגזד הטעמים כיי יתנו שכל נאמת בכתוב♦