Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

- <*ב) וכדומה להם אינו מפרש העדות על הגחף, הי המגדף צי7 שיפרש השם, והאומר רחום יפה הרחום אינו מגדף, לק צריכים העדים המעידים על מה ששמעו להעיד בפירוש על ,השה הנכבד ♦ והוא השם ההויה ב׳ה ולפי שאינם יכולים להגה מ^ןוב ■השם ■באותיותיו, אומרים אותו בכינוי בלשון יוני והיא אזסיה׳ ובלשון חמי essentia ובל״א "וועזען" .דהיינו י המהות וההויה מתורגם מלה במלה, וק קורא אריסטא המהות אוסיה והחכם פילון קורא אותה natnra כח כל דבר וק atio* והוא-המהות אשר ידו בכל ויד כל בו, כימי נכון ויסר י בעד השם“ אשר כולל ההויה• והשם יוסי בעד."אוסיה" הוא 'מפורש מעצמו ודומה לו ממש; ורק כדי שלא להוציא מפיו גדוף אף על ידי כינוי, אומרים את .החלה בשינוי קצת יוסי בעד אוסי, והמלה היונית משונה באוקזה מבוארת ומפורשת ונודעה לבית דין; והיו שזמעין ממנה מה שאמר המגדף, סס תחת שם מלה היונית חלף מלת הקדש, כדי שידעו הדייטס וידונו על מה ששמעו העדים ומעידים ♦ ק נראה לי ברור *) ועל מה שכתבת אתה, ידיד נפשי וחביבי, בביאור מלח מטטרין היותה מורכבת ק meta זק heteron ופירושה;,ממלא ממקום אחר'' ה ט ר ו ן בסוף התיבה מראה לנו כי משס אינה מוצאה, יען כי ההברה מס בסוף אוא. ורושם מי האישי השלולי(neutrum) ואיך יצוייר בו מלאך? גם חינה מורכבת באופן זה לא היתה נודעת לחכמי היונים, ואיננה נמצאת בלשונם• אמנם ממר הודעתי בספח fogabiföe כי טרון הוא מלשון חכמינו ט ר וני א, כמי פאי! הקב״ה נא בטרוניא עם נריו«יו, והשם. מטטחן מלה שלייה •) יעיין «ה שכתב נענין זה ידיח הרג הסבם ר׳ חד אפפענהייז ג*י נניקורס׳האשכנזית ס&נה זאת צד צ*א דלהלן. .־־ . מאסף