Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

נלשון ימו מיירושג מיטהערדשעדאו נאכדיכטמר, ילזה"א* **)ירו יח״ל שמו כשם רט והוא הנקרא משנה ׳למלך *)׳•’ ־ י׳"‘ דברי ידידך הדורש שלומך כל הימים' חק׳ 8בי ■כמ׳ש הירש8עלד, חופק״ק גל״ודטץ. * כעל חזנות הלבכוחי*>• ■ י- - < י s; ורם על כל כרכה ותתלה; ־ טסשלחך לאץ חקר ותכלה גבורתך החיה כל פעולה לכל שרש וראשיה כל החלה סליחה לרבנו בחיי ארק הכל אשר לו הגדולה נידך כל וטלכוחך עלי כל נחלתך וחכטחך וכח ונר סץ יסוד כל.יש ושרש *) אס לדין יש תשונה. כי אפשר שטעות נפל בסלה: הזאת ינמקיס בוס (ונציל כי היא יחם שניסנו כידוע) כתני פס,-ואולי נסקוס ז בתנו ן. ודיל. וההדבנה לא מחכניי היוניס היא דק מטזיל '׳ודנות כאלה נתלניודים יעדרשיס. ואגנ אורתא אודיע נקצור - מה שכתג לי נזה ידידי הרג הטכס ר׳ חיים אפפעגהייס נ*י אנ*ד דק׳ק אייניןנשיטן; כי העירני לעיין נתרנים יניע (נידאשית ה', ’כיד) שכתנ על ת«'ו ך: ,לוקיא שסיה מ ט ט ריף ספרא רנא* ולדעת הטכס הגיל 0 ט ט ר ו ן הניאור של א תנכי ד (empörgc&oben , metarsios) ולכן נספר הזהר יקרא לקניו סט ט רון נעטר שעלה,לרקיע. והמלוא "ספרא רנא" הסה איני נוספת עפ*י הכינה כי חנון הוא מלשון ""טצוך לנער על פי דרכו'׳—. והנני מוסי^ כי תרגוס המיותם לשנעים העתיק ,,ויתהלך'׳ ויתענג ומלת "צקת" העתק הסית. וההוספה ׳1םסלא רגא" היא עלות להשערתי כידוע.לדורשי קדסוגיות. וגס הסאמרים "אצנעו של הקניה כעשה סססרק למשה" — .,קולו של הקניה וכו'" הסה סעידיס על מאורי אס נחקור אותם ' היטב ולא נהשקפה ראשונה. **) הסליחה עזאת נשלטה לי סאת ידידי הטכס דוג נער גאלדנערנ ני' (ניג) נ?ריס יע״א ותקנתי איזה מלות אשר היו בטעות או נהעתקת החכם הניל אי נכיי. . יל ' המאסף