Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

(צן,ןו<)•- והחיו את המת בעבור זה, אף כי 'עצמות איש אלהיס אפר בחר בו השי׳ת שהיה מהראוי שלא יגע בבשח תולעת ולא שום דבר מזיק וכו׳ עייש שהאריך ♦ אולם בעיקר פשט הכתוב נראה לי דברי ריש בן מלך במכלול שכתב כאן 4 לא כהתה עינו, ענין הקמט והעצור, כי ידוע הוא ט הזקטס יתקמטו עיניהם ויכנסו בחוריהן לפי שיתקמטז יתרי העין ט יגבר עליו היובש ותחלש הראות• ולא נס, בשרש נוס כתב על דרך ההשאלה כלומר לא הלן לחותו, והריקים ט׳ ולא יבש לחותו מלשון ערבי יבש הלחם נ׳ס אל ט׳בז• ואמר הרדיק ויפה פי׳ וכו׳ עכ׳ל. דוד אפסענהיים רב בעיר גר. בעצקערעק יעי**■ מוז אנו מה ח״נרי4י- זה שנה הודעתני חתונתך, ושמחתי בשמחתך, ועתק ראיתי במגיד ט האשה הנעימה אילת אהבים — איננה קוד על האח?;לזו, רק הנשמה הטהורה עלתה לגן עק, והניחה נעל נעוריה ביגון ואנחה. ועתה ידידי מה אענה ומה¬ •) אגרת תנחמזץ שבחג אלי ידידי היב התבס מחל רשר*ל ג' איור אשר סתח עלי אשתי הראשונה רעיתי יונתי תמתיהצני«9 יהכשרה הסהיללה ברעלות ינמדות יקרות סרת סייס אזיל ז’ל י שנת ה׳ תרכ*א ונאסת היו ל׳ הדברים האלה היוצאים 9לי נ1הוי כמים קרים לנפש'עיפה ונכנסו ללבי ונמרוני ולכן מיי ריציאם לאור. ׳ המאסף