Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

נקרא חילה נסיסא• וכך פתרו האחרונים הכתוב(בישעי׳ ייח) מנפש ועד נשר יכלה והיה כמסס־ נסם: vit eir Äraueer bat>m fd>nnnbet (עיין ספרי מילץ לגיזעניום זס׳י־סט), ולפיכן העתיקו לא נס לחה, לחי של משה לא נחלש ולא נחקמס מחמת הזקנה,'או שיני לחמ לא נפלו ולא מעדו, ר״ל שעה לא זרקה בו ולא תשש^פחו איל עדנו באנו כאלו לא עברו עליו הימים שאין נהם חפן• אלא כל איבריי היו תמיד בריאה ושלמים כאחד מן הבחורים ונפרס תאר חיי פניו ר׳ל לחה, לא נשתנה כלל מפני שלא בטלו הטחנות ושמר/הבמז^זעו, אולם ראב׳י אמר־שהקריאה הנכונה המסורה, והמקובלת אצל הפס הי^ לא גס לד/ד, בקמן הנו׳ן משרש נוכן, ולחה ־ הוא שם מהשם .לח על משקל את כל העם ניי-עון ופירושו לחות הגיף והבשר, ולכן אמר אל תקרי לא כס בפתח, אלא״לא נם' לחה נקמ׳ן• ולא^נס היא לפי דעתו הבינוני משרש נוס, ופתחם לא לבד לעת זקנתו היה בריא יחזק,. אלא אף לחלוחותו פל• נשרו וגופו לא נם ממט,לאחר מיתתו, ורמה לא שלטה ם ולא נא לחי רקבון כלל, כדי שלא ישוב גופו הטהור נמסה ונמס, עש תאכלהו• ואמר עוד לפרש.ולברר מתר.דעחו;' עכשיו כל הנוגע בבשרו לחה פורחות אילך ׳ואילך,. וריל־נג’ מלות עכשיו ונו׳ ופורחות *), שנס,?וא הניטני;משדש נום׳ ולא"העבר• וזה לדעתי כוונת* הספרי אל תקיריילא נססיעיז' הע׳ זקנים שהוא עבר אלא לא ינס:שהוא זל׳־הוה׳י־נאן•"'" ואס תרצה לומר שגם'לדעת הע׳ד זקנים יכול'לה>וח מהביטני, שהרי אין הפרש יבין העבר וההוה נכפולים־כמו'”' *) יפירתות היא פתרון לא נם ני6ר6 כים.