Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

יונתן ו הפשיט א נחרו להס דרך אחרת• הראשון העתיק: לא כהץ •גלגילי עינוי, ולא נתלון ניני לסתה, כאלו. מצא כתוב: ולא נפלו שינילחי1! והשני דהיינו הסורי: לא יקרת עינה ולא אתקחטו פכוהי והע׳ זקניס העתיקו ועחהס הסכיס היחנימום המעתיק לנוצרים נוולגאטא -non caUgavit ocu -ejus nec dentes ipsius moti sunt היוצא לנו שהע׳ זקנים ויונתן והפשיטא והמעתיק לנוצרים כלס פה אחד, שלחה הוא תמורת לחיו ♦ וק תרגם יונק נפסוק "ויכה את מיניה ו על הלחי’-" (מלכיס לב, כ׳ד) ומחא ית מיכיהו־על ליסתיה והסורי: ומחיהי למיכא על פכה• ולעד גם דעת אדקלוס pולפיכך אמר, לא שנא זיו יקלא ז׳אפוהי•"והמובן נמלת לחי הוא כל הפניס, -במו ודמעתה על לחיה תמורת על פניה אך תימה איך"אפשר לומר אצל הלחי והשיניסשלא נסיו ולא ברחו,ומה טעס לניסה ובריחה אל הלחי? והנה באמת המחרגמיס הנזכרים נבוכו בפתרון מלת נם יונתן העתיק לא נש: לא •נתרק וכו', לא נפלו ♦ והסורי: לא נחקמטו לידיו והע׳ זקנים efthareson לא נחלשו; והנוצרי: . ,nec dentes ipius moti sunt לא מעדו שיניו! 'לעתה הראני ד׳.דבר חדש בפתרון מלת נס לדעת־הע׳ זקנים וההולכים אחרהסועיי זאת נתבררו לי_באר היטיב דבר ראב״י בספרי הסתומיס. .והיזתימי״ס עך עתה ולדעתי הע' זקנים לא קראו נס..לח^"'בקמ'ז_הנו*ן_חשרש נום לפי שהפעל טם c אין לו שוס קישור ,והצטרפות.עס המלה שאחריו•־■ ועל p צי׳יגץ אנז לומר קיש אס למסורת.(מכות ז׳)-ושקראו-לא נס לחה נפתח הנו׳ן משרש נסס מהכפוליס הדומה גענינו עם ' «ל מסס, והוראת הפעל נ סס המורגל מאד בתרגומים ימסת ארמית הוא חלה וחלש :hon! unb fle<$ fein ונסור