Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

׳־(*ווי) על ק חובה עלינו להניא בטר הבחינה את דבריהם מפני שבלי ספק טעמם וניימקם עמם ועיי זה נוכל אתר כך להוציא גם ־כן יקר מתעלומות אןנקלוש הגר יצא כאן מגדרו וחמה לפי הכוונה לבד, ולא אחר לשון המקרא וז׳יל: לא כהית עיניה ולא שנא זיו יקרא דאפוהי♦ ונראה לי לפרש דבריו שלדעתו מאמר לא כהתה עינו• אינו דומה להכתוב ותכהין עיניו מראות אצל יצחק, שהדי כאן כתיב עינו בל׳ ■יחיד ואם פירושו כמשמעו היה ,צריך לומר לא •כהו עיניו בל׳ר אלא ע'כ׳ הוראת.מלת עינו כמו ועינו כעץ הבדולח, עלן יעקב וכדומה, ופירושו תאר חיו פניו לא כהה (מלשץ והנה כהה הנגע)• וכן מצאתי במיזנית ר׳ש פרתון שרש כהה־ח׳ל־:׳ פי׳ כל דמות שאינו־ נקי ומצוחצח נקרא כהה שנאמר לא כהתה עינו פי' לוק נשרו(עיץ רשיי ומזרחי במקומו) ולזאת כיין גם אונקלוס נתרגמו שהעתיק ג’נ ב1׳ יחיד: לא כהת עיניה ולא כהץ.עינוי-בל׳ רבים גחמה ירושלמן• ודבר זה _ נעלם מעיני החכם :די* ל שכתב גש! היקר אוהב גר: לא כהאה"עיטהי (גר:ת מ״ח״ד) ונכון'? כי עינו, בעירי דרך ייליצה!ימקזם ע־ניז• ובאמת-נוסת •לא כ! עינו. היא לבדה נטנה וברורה יכי גם עינו בעברי.אינו נייק עירו חלא כמו שכתבתיי) ולפיכך נ׳ל שגם סיפאדקרא ״י נס ליחה" אינו ן1א פירושו של ראשון ואינו ן1א כפל עניןנ״ל שונות, לכן תרגסאוגקלוס: •ולא שנא זיו יקרא דאפיז והירושלמי בשנויים מעטים: ולא אשתטן זיוהון דאפוי♦ יד* •לזה מצאתי באדרש וזאת הברכה וז״ל:. אמר לו <י& לאה׳ר אני נתעליחי יותר! חמך! אחה כבוד שניתן לך ניי יימך שנאחר ואדם ביקר גל ילץ, חבל אני זיו הפנים 56י לי הקב״ה עמי הוא, מנץ? שנאמר ולא כהתה עינו ולא נס-ליזי ומזה נראה־שחז״ל פירשו את הפסיק כלו על זיו הפנים• * וולגאטי העתיקי גיכ עיני גל' יחיד עיין למטה.