Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

מפירושו לם' שמות׳עיפ רב ועצום ממנו וכו\— וחי יגלה עפר חעיכיך איש היידענהייס! שהרי הרב החכם דיא גייגר תלמד תלמידך, פרס חמד ח׳ע צד ס׳ט, ואחריו החכם מלס ר׳ש פינסקער, מבוא אל נקוד אשורי צר ב', מצאו כתוב בכתבי יד אשר לא שזפתם עין ראה עד הנה, שעדות ר' יונה בן גנאח והראיבע נכונה ובחרה ויש חלוף והבדל רב בקריאת מלת ממנו וגמלת איננו בין המערבאי ומדנחאי, כי המערבאי קורין אותן בץ ליחיד נסתר בין לדנים מדברים בעדם בסיגיל המים הב׳ ובדגשות הנו״ן, דש שמפילץ הדגש מתוך הנוין לרבים מיב; אבל אנשי מזרח מרפין בב׳ אלה האופנים את הנו׳ן רק,ליחיד נסתר מנקדין אח המיס בפתיח גדול ולרבים מיג בציירי גדול׳ חהו ע'פ עמס ׳הקדמונים ששמעו שיש חלוף בקריאת מלה זו נין המערבאי ומדנחאי, אבל לא ידעו היסב מה ששמעו, נל בעלי התלמוד ידעו כבר מן הקריאה המזרחית, ל מ ’ ב נצי'ר י, לק-אמרו אל תקרא ממנו אלא ג־מגו דהיינו נפתיח•—יא*כ ע'כ גם אצל אל חקרי לא נס אלא לא נש P חלוף הקריאה, ולא חלוף־־ המובן, שאל תקרי ■כזה. לא נמצא בתלמוד כלל, ונשל עוזר ונפל עזור! גס מיקח זמננו עמלי וחתרו למצוא פשר דבר, זה אמר בכה וזה אמר נכה ולא עלה בידם וכל דבריהם דחוקים עיין מכתב עתי להרנ|החכס י) פראנקעל ח׳ ייג צד עיג, רע׳א וספר חרש, לציון להרב התכסר׳י בחלל• ילק אמרתי אענה אף אני חלקי לחוות מתי אף אני ולהציע דברי לפני קוראי הישרון• ומי יתן שיעלו ליציז לפניהם ואימא מלתא דתתקבל• והנה גס בביאור-הכתוב ץ0ני רני הדעות והמחלוקות בץ בעלי התרגומים הקדמונים "י לייאד ולא הרי זה כהח זה עד שגס אי אפשר למצוא יילד השוה שבהן• ומפני שדעתם(של המתרגידס) רחבה מדעתנו