Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

בבחינתם שוה ואולי י יעל הגח׳ הקנה כאשר עשה ק נחג הברייחות הישנות וע*כ אץ מנוסחאתו ראיה מכרחח לענינגו ושה אשוס קנצי למילי ואחתום בברכה ♦ הכויח פה. וויען יום ג׳ טו׳ב סמן חרכי ד לפיק אייזק הירש ווייס, מאמר אל חקרי לא נם. מני׳' בספרי ובילקוט: ומשה בן מאה ועשרים שנה במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה• ר׳ אליעזר p יעקב אומר אל הקרא .ולא נס ליחה אלא לא נס ליחה נל הנוגע בבשרו (ויש גזרסין של משה) לחה. פורחת אילן ואילך — כל!*ופרשים הראשונים והאחרונים נתק* בפירוש אל תקרי זה ולא מצאו מענה המתישנת אל הלב,) ומפני שאץ ' רציני להאריך ולבעל דבריהם על ק אסא בלבד בקצרה דעת המדקדק הגדול ריווי היידענהייס זיל בפירושו על התורה "מדע לנינה)' שלח י׳ג ליא על פסו? ט חזק הוא ממנו. שכתב; חז׳ל-אמרו אל תקרא ממנו אלא ממנו (ערכין ט׳ז) וכוונתם לומר שכן. יודרך חיל לומר אל תקרא על חלוף המובן אף שאין ביניהם חלוף הקריאה, ניי1 ולא נס ליחה שהוא לדעת הספרי לשון הוה לא ל׳ עבר אן שאין חילוף קריאה ניניהם טמע מדרך הדקדוק ומימ אחיי עליז אל תקרי,,'וככה פי׳ אל תקרי ממנו, ך*ל אל תפח הכינוי נו לרבים מדברים בעדם אלא י לזכר נסתר, אנל הנוין דגוש לעולם, וכמו שכתב גס הרא׳ביע בצחות אות יי'!) ינעל זית ר«(ן על הילקיט נתנ כאן ני לתא יתסה : וזיל נסהיייו לס: היא עני יכשהוא דגש הוא נינמי. וידוע הוא שאין ייאי! קריאה ולא הנדל נדגש נגעיו נץ ה״נר וההיה. ./ ,, ״