Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

W ״ ובפירושו לס׳ שימת׳ע׳פ רב יעצום ממנו זכו'* — וחי יגלה עפר מעיניך איש היידענהייס! שהרי הרב התפס ר״א גייגר תלמיד תלמידך, פרס חמד ח׳ע צד ס’נ1, ואחריו התפס מלס ר׳ש פינסקער, מבוא אל נקוד אשורי צר נ', מצאו נתיב בכתבי יד אשר לא שזפתם עץ ראה עד הנה, שעדות ר׳ יונה בן גנאח והרא׳בע נכונה ובתרה ויש חלוף והנדל רב בקריאת מלת ממנו ובמלת איננו בין המערבאי ומדנחאי, כי המערבאי קורין אותן בץ ליחיד נסתר בין לרבים מדבריס בעדס נס״גיל המ׳ם הב׳ ובדגשות הנז״ן, דש שייפילץ הדגש מתוך הנו״ן לרבים מ׳ב, אנל אנשי מזרח מרטן בב׳ אלה האופנים את הנו׳ן רק ליחיד נסתר מנקדין את המ׳ס בפת״ח גדול ולרבים מ״ב בצי׳רי גדול׳ חהו ע'פ עדות ׳הקדמונים ששמעו שיש חלוף בקריאת מלה זי נץ המערבאי ומדנחאי, אבל* לא ידעו היסב מה ששמעו, אבל בעלי התלמוד ידעו כבר מן הקריאה המזרחית, ל מ * ב נצי'ר י, לק אחרו אל תקרא סטני אלא'-־מגו דהיינו מתיח♦— יא’כ ע'כ גם אצל אל חקרי לא נס אלא לא נש P חלוף הקריאה, ולא חלוף המובן, שאל תקרי •כזה-לא נמצא בתלמוד כלל, וכשל עוזר ונפל עזור! גם מבקרי זמננו עמלו והתרו למצוא פשר דבר, זה אמר בכה חה אמר נכה זלא עלה בידם וכל דבריהם דחוקים• עיין מכתב עתי להרנןהחכס י") פראנקעל ח׳ י׳ג צד ע׳ג, רע׳א וספר דורש לציון להרי החכם ר׳י ברילל ולכן אמרתי אענה אף אני חלקי לחוות מתי אף אני ולהציע דברי לפני. קוראי הישרזן♦ ומי יתן שיעלו לרצון לפניהם ואימא מלתא דתתקבל* והנה גס בביאור-הכתוב הסכר'רבי הדעות והמחלוקות'בץ בעלי התרגומים הקדמונים יי י למאי ולא הדי זה כהרי זה עד שגס אי אפשר למצוא הצד השוה שבהן ומפני שדעתןס(של המתרגידס) רחבה מדעתנו