Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

<־קעא) אצל פסוקי סמוספץ אין פירושו כזה מתאים עס לשון המאחר פי מי הכריח לבעל המאמר לשכות הלשון ולמה לא אמר פיון שאחר פמו שכתבת עלינו בתורתך ואס י מפני קושיתו, אין פח בקושיא כל גרקר לדחות הפשט הברוד אלא ודאי שהעיקר ׳כדעת רבותיו של רש׳י המוסכמת מחג הגאונים הראשונים שזה מכוון על פי המלכות שלך יהיא ולעולמי עד תמלוך ככתוב ופו׳ ובתורתך כחוב לאמר ופו' ועי' בר׳ן סוף ויה והנה מאמב1בתגרתןגגמב.לאמרהלא נמשך אל תפלת עלינו הקדומה 'לו שאל’כ!לא יצדק לשון ובתורתך הרי שהזכיר רב ׳זר׳י בן לוי תפלת עלינו'כמדברים מדבר הנודע יהמפורסס-' י " ומצאת■1 רמז מעט לזה בברייתא שבר׳ה (ל׳ב) תט שמע ישראל וגו, מלכות דברי ר׳ יוסי ר׳י אומר אינה מלכות!ידעת היום והשיבות אל לבנך כי ה׳ הוא אלהים מלכות דר’י< די*א אינה מלכות והנה שם לפני זה מביא מחלקת י' יזסידזר’י לענין שאר פסוקים כגון ה' אלהיו עמו ותריעת מלך בו" אמר ר׳ יוסי אומרה עם החלפיות ועם השופרות וסיא אינו אומרה אלא עם המלכיות ועל פסוק יום תרועה יהיה לפס אר’י אומרה עם השופרות ורבי יהודה אמר אינו אומרה פל עיקר ונפסוק שמע ישראל ופסו׳וידעת״היוס שט לשונם שי' מסי אומר מלכות ורי׳א אינה מלכות והטעם מה .בלי ספק מפני שפסוקים אלה אמרו עכ*פ'■אלא שנחלקו אס הס נחשבים למלכות או לא ועתה איה' מצאנו שאמרו פסוקים אלה אס לא בתפילת עלינו ‘לשבח הרי לפניך שתפלה זו נודעת כבר נימי ר' יוסי ור׳י♦ ואמנם אמרתי רמז קצת ולפי האמת יהדנריס האלה הלא זה ראיה מבוררת אבל דע כי היידתא כאשר היא לפנינו בבבלי לפי דעתי אינה עיקרית נשכיר נשלחם בה יד ותקנוה כי מקורה בתוספתא פ׳ב .מריה ושם ■הטסחא־• בכלי הפסוקים ובמאלקח ‘התנאים