Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

הוסיף הוספה זו המורה על הענקהזה שריה הוא ־מס הדן, ' ט מבלעדי המאמרים האלה אשר תקן רב לא מצאנו. בכל התפלות אפילו רמז קל שמכל לשפוט ממנו שר׳ה הוא יום הדק, ואס אין ראיה אחרת לדבר זכר לדבר שראינו בברכות (ליב) שהשתמש ר״ש בן לקיש במאמר שלם מתפלת אחה זוכר: אמרה כנסת ישראל לפני הקב׳ה רבוט של עולס הואיל ואין שכחה לפני כסא כבודך וכו׳ וידענו שרשב׳ל לא הטר אח רב כמבואר כל הענין בחולין ששאל מנו ומנו רב אלא שהיה הנוסח קדום ושגור בפי כל; ויותר נראה לי שה שכל הענק שס בברכות הוא ברייתא וגרסי׳ כגי׳ הילקוט א׳ר אליעזר שהרי מסיים שם והיינו דאמר ר׳א אמר ר' אושעיה מאי דכתיב כל ו1ה תשכחנה וכו' הרי אט רואים שר' אושעיא סמך על מדרש זה הנאמר שס בשם ר׳ל שהוא העיקר ואותו מדרש של ר׳ אושעיא הוא קיצורו ולקוח ממט כמבואר מעצמו לכל בקי בסגנון התלמוד, ועתה אץ־ אפשר שר׳ אושעיא זה אשר אמר ר׳ אלעזר בן פדת מאמר בשמי יהיה נסמך על מדרשו של ר״ל הלא ר' אושעיא זה בהכרח היה ר׳ אושעיא הראשון שהיה בגדר תנא כי אלי היה ר׳א השני אי אפשר שיאמר ר' אלעזר מאמר נשמי ע'כ' גי' הילקוט נכונה ואז יהיה ראיה בחרה להשערתנו כי דוחק הוא לאמר שמחבר התפלה לקח המאמר מפס♦ ועתה אס מוכח לנו שתקנת הפתיחה לפסוקי זכרונות היא קדיימז גס הפתיחה לפסוקי מלטות כמוה ♦ ועוד נראה שמדברי רב עצמו יש הוכחה שתפלת; עלינו לשבח כבר חוברה לפני זמנו, כי בבבלי ר׳ה (ל׳ה) אמר יג• כיון שאמר ובתורתך כתוב לאמר שוב אינו צריך זק איתמר, שם בשם ר' יהושע בן לוי אחד יחיד ואחד צבור טק שאייי ובתורתך כתוב לאמר שוב אינו צריך, ואם אמנם שרש'י זיל מפרש שם שזה מכוון על כמו שכתבת עלינו בתורתך הכיזיי