Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

המוס׳ בברכות ע'כ אס נזכרה הנוסחא מאה האמוראים האתרוגים שבבבל מצאנוה בלשון ארמי כמו בסוכה (ל׳ט) שמכרת מרבא ובסוטה (מיט) שג'כ רנא הוא האומר ואף שנשבת (קי׳ט) הביא מאחר בענק הקדיש מאת ר׳ יהושע בן לד וגרס אמן יהא שמיה רבא אין לסמוך על גירסאות כאלה «נבלי מקני שכבר ידענו.*) שהבבלי לא העתיק הברייתות נכסחאזתיהן העיקריות זכ׳ש מאחרי האמוראים והנה לא מצאתי בשני התלמודים ולא. במדרשים רמז למשחת הקדיש נשל^,,אבל דע. אחרי שהנגםחאוח שגגות «76 ואון, האתת דומה לחברתה כאשר נראה ברמנים בסלר המעלה ובאבודרהם ואין טסחות-הספרדים שגה לנוסחתנו מזה 1 ראיה ששט והוסיפו על הנםחא^העיקרית,.. וגג׳כ. ראיתי ונתון אל לבי. שאפשר שבעצם וראשונה- באמת היה הקדיש, נצשק הקדש ונשארו לנו שרידי הצוסתא. הישנה. בסיוע שטהגיס לאמרו עוד היום בשבת וי׳ט ‘בהוצאה ס׳ת כפו הטסחא. המובאת במס׳ סופרים. פי׳ד על הכל יתגדל *) כנד מכתמי זיז נריזייזה ליזזדת כהכיסשהסנלי מעמילן בר״תזיג הספרא ויוספרי ומפילמא-רק לפי «»יכמ-ולא ככמנס ■ וכלשונם ססש תה היה נסה פעמים סבה לקושיות ותירוצים ולפיהנוםתא העיקרית הדנר מנואר נלא זה וכן לא ידעי סאסרי אמוראי ארן ישראל רק, ספי השמועה עד שלפעמים כשאניאיס מחלוקת' האמוראים שנא*י כעלם מהם מי האוסר כן וסי• להיפך אשד נייושלסי• מפורש המיזלוקת׳ננירור \ עי' יומא רפ׳א שהניא מתליקא־ ר*י יר״יד תל אמר סלזאיס־ כל הכתיב נהם מעכב נהם וחיאידל המעכס לדורות סע« נהס ושקול ומרי סי אמד נן ימי כן• מירושלמי הדנר ספירש ועיין .נע*ז (סו) נענין אנני הר שנדלדלו' נטחלוקת יזזקיה (כלומר מי ר׳ת) ור׳י שלא ידע הננלי מי האוסר ימי הסתיר ונירזשלמי פ׳ג הלכה ר ־מפורש כאל היטב תזקיה מתיר יל׳י אוסר וגהנהיתיי לשים■ הראיתי יותר י משלשים מקומות' י«ץ הזיז-.’