Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

עליו מן השמים ויהי נועם לי עלינו למי1ן לא נכשל בדבר עבירה, מזמנות ינקנו ומשגיאזת ימנענו ורק בתורתו יהי הפצנו י 1 תשובה א׳, צריפה לפנים כי מקצה מזה יראה פי מיזשבת העכירה אף זולת העשייה היא תמורה יען כל דבר יוקויתיחסעל חלק העקרי אשר בו ויתרץ האדם מן הנהמה הוא הנפש המשכלת וא'כ כל הפעולות אשר יפעל התומר כאץ יחשבו סולת המחשבה כי העיקר תםר מהם, הוא הדעת והתבונה• וק ראינו בהרבה עניכים שהכל תלוי בלג וכוונתו; תפלה בלא כונה כגוף בלא נשמה *) ונענץ שגת מלאכת חחשגת אסרה ~ תורה וזולתה אינו חייג מיתה ולא יצוייד שוס עונש ב׳ד לא מיתה ולא מלקות בכל מל׳ת בחסרק הידיעה וזה דבר מדע ♦ ועוד יתחזק זה נמה שידענו ני עיקור ממול הוא לנשמה כי הגוף אע'פ שיקבל שיעור גמולו כשי האפשרות שנו הנה אין עלץ ודמיון לאושר וגמול הנפש הרוחני אשי עץ לא ראתה אלהיס זולתך♦ נמשך מכל האמיר אמתת דנויני כי חטא המחשבה עדיף טפי וגמל עונו מנשוא מחטא המעשה בלבד ♦ וכן אמרו חז׳ל הרהורי עבירה קשץ מעבירה M כ׳ט] כי מטמאין החלק השכלי שהוא העיקר גאדס נמ*ש לעיל— ז ולעומת זה נשוב נראה כי גם בלא דעת נפש לא טוב תן רע זמר חטא המעשה הגופני בזולת המחשבה והידיעה מה. גס ק נוכיח מן התורה ומן השכל♦ ראשונה מן התורה כי חייבה קרנן לחוטא בשגגה וכל הקרננות הכתובים ד* *) המאסר הזה לא מצאתי לא בנבלי ולא בירושלמי וגס הרסנ׳ס נהלכות תפלה לא הניאו ורק בעל של*ה ריש עניני תפלה וקריאת ם*ת הניאו נשס ,,דברי ת<«ים״, (הס׳ול).