Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

הרועה הנאמן להרים את ידיו כתפלה לד' ולהורות למי ישראל דעה והשכל במעה האלהיס שנידו♦ — הכלל העולה שבהיות קיום העולם גשני- עמודים מסד 1משפט וכנגק הקים שהמע״ה יכין ובועז בהוראת שמס'רצה'זה האויב להרסם בהלחמו עם ישראל, <ע'כ כנגד זה אץ שטו ומאז שלם עד שימחה-אותם.ויאמר כי יד על כס יה וגו׳ והכמה שיד ד׳ וכח השגחתו הוא על כסאו מערכת הפמג שמי השמים וכסיליהם לשדרם בשביל ישראל אץ כאל ישמן ר1מ שמיס בעזרך ובגאותו שחקים♦ גס שני העמודים שהיו הולכים לפני ישראל ירמזו לת$ד ומשפט עמוד הענן ועמוד סאו ועליה6 נאמר ד' הוא האלהיס ר׳ל שט עניניס אלו P מדות אל יחיד ומיוחד אץ זולתו יתברך ♦ ח♦ נפש כי תחטא. שאלה. האדם מחובר מג' חלקים רוחני וחומר ובשניהם חייב לענוד את יוצרו י׳ת ואס יחטא ואשק רא באחד משלש (אופנים) * *) אלה האופן האחד חטא המחשה 3לבד,_השני חטא המעשה בזולת'המחשבה כחטא השוגג! או (והוא.השלישי) בשניהם יקד♦" ועתה נכספה וגס כלת® נפשי לדעת אי משני הראשונים יותר'חמור וראוי לעוגש• האס חטא המחשבה אשר חשב לעשות עבירה ילא או חטא המעשה בזולת המחשבה כי יש ויש לכל אחד פנים לכאן ולכאן• מרנו רבנו דרך ישכון אור ושכרו מל ־ ־ ־ * •) 9יספתי«לח אי&גיס לה׳ יוכימה (ה0\*ל).