Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

התמיד בעונותינו הרבים מיד נלכדה העיר וזה פיריש פסוק את קרבני לחמי ר׳ל שכשם שע׳י הלתס הגופני תדבק הנ£5 בגוף האדם ובהעדרו-תתפרד ממנו־ ככה ע׳י הקרנת הקרנמת תשרה שכינת הש׳ית בישראל ולכן להתמדת זה היו דוחה 'את'השבל!׳♦'. "" י׳'"‘ הטעם' הששי,' כל מלאכות מ׳ חסר אחת * האסוחח בשבת עיקרם למדנו מן המשק כנודע, וא'פ איך יהיה מותר להתעסק במלאצת המשק בשית בהיותו מלמד לבלתי עשותה בשבת מה שלאי יצדק זה בענק הקרבנות הנעשים במקדש בשבת שאץ‘מלמדים איסור המלאכה♦ "יי הטעם'השביעי, אס מלאכת המשכן תהיה" חותרת בשבת יהיה אפשר ליכשל לאותם'האומנים במכשול"גחל והוא 'ני' הכלים 'אשר'לא• ייטבו בעיניהם“ישאירו אותם'לע5«ם •ולעשו'אחרים במקומם לעבודת הקודש שיהיו'7שלמים וטובים, *א׳ל׳צמצא׳שעשו מלאכה בשבת לצורך עצמם'והיו ע׳ז ׳חייבים לצך לא התיל* הש״ית עשיית מלאכת המשכן' בשבת לטעם *ס כי ‘ רגלי אסיריו ישמור ־למען לא תארע תקלה' על מה 'מה שאץ- ק ‘בענק הקרבנלת הנעשים'במקדש כי בהם 7לא יצדק הטעם הזה כלל♦ ' "' ' ׳ * הטעם השמיני במה שהשיב התנא לקיסר כאשר שאל לו אס אלהיכס חפן שתשמרו את השבת לחה"הוא מזרח גלגל חמה ומשיב הרוח ומוריד הגשם ביום השבת והשני כי זה כמטלטל ברשותו וכן הקרבנות בבית ד' המטלטל ברשותו *v •c £ ונזה יוגנו דנרי המדרש (ניאשית ינה פ’ כ*נ) ויצא קי; יוני ד׳ מהיכן יצא? ר׳ תמא נשם ר׳ חנינא נ׳ר יצתק אסר ’W שטת וכי׳. פגע גו אדהר א׳ל מה נעשה בדינן? איל י«:יי תשובה ונתפטרתי או ונפטרתי ( ולא כמ׳ש נדפוס ונפשי", י*