Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

ואם תאמר פי -גזזנחך -בהוראתך על £ירןש הרמנ׳ס למשנת; ולא מצאתי, על פירושו שס למאמר ולא י המדרש הוא העקר fei המרבה דגריס מניא חטא, היינו שאפי׳ החלק הא׳ מן המור שהוא מצוה והוא הדבור בתורה צריך שיהיה בו שני תריס, א׳, שהיה המדבר בה נאה דורש ונאה-מקיים (ולא המדרש כו׳)ג ב', שישנה לתלמידיו לרך קצרה (וכל המרבה מריס וכז'), אס תאמר כי זאת כוונתך, באמרך: עי׳ פירושו למשנת: ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה כו׳ וכל המרבה דברים מביא חטא“• ותזכרח א'כ לפרש לפי דעת הרמנ׳ם שאף בתורה.השותק משט דברים, היינו שלא ירבה לדבר ממנה אל אחרים אס. לא יהת מעשת מסכימים לדבריו, ושלא ילמד אותם לתלמידת בלהג דברים הרנה, מעלה עלת הכתוב כאלו קייס את כל התורה כלה, הנה בלעדי שיקשה גס עתה לדבריך לשון המשנה *שאפילו אחל‘ ובלעדי שאץ לשק המשנה הולך כלל על זה הפירוש, בלעדי;את, סוף סוף, איך תופל. להכניס בדברי הרמב׳סהחלק הא׳ בתוך החלק-הב', הדבור המצווה בדבור האסור?—וחץ מכלזה, הנה מגיא הרמב׳ס על המשנה מניק וכו׳ לשק הגמרא דברכות והמס מדאי הנוסחא *העוסק“ ולא *השותק“ והרמב׳ס בהמאו לשין הגמרא בחמרו ,,בם׳ קמא דבדכות אומר מה הלשק“ כו', טינתו על ראיית הגמרא מהכתוב בכל המקום כו׳, ולא כראיית . המשנה, מהכתוב ישב בדד וימס♦(ובטסח המשנתת שלפנינו ׳ גס כאן כמו לגמרא מרכות הראי׳ מהכתוב בכל המקום, אבל עיץ בר׳ב ותום' י״ט) ולא עוד אלא שאס יהי׳ כפידוסד ויהגהתך מה מקום למקראו "קול דממה דקה“ שמניח הרמב׳ס ראייה לדבריו? ומה"שכתבת: ועיין במדרש שמואל *יביא קצת מנוסח הזה {רצונך לומר: השותק תחת העוסק] מס הרמ׳ה, הנה אץ לפט ס׳ מדרש שמואל לעיין בו. אבל יש לפגי ג»׳ רבינו מנה לאבות, ושס כתוב ס״הל: חץ לי אלא שנים מנץ אחד שתשב ועוסק בתורה שהקנ׳ה קובע לו שני* ריל שיושב ומחשב בתורה פי על המחשבה טתנץ שכר °יי על העוסק בדיבור שנאמר ישב בדד מדום כז׳ כי השוחק