Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

ל)׳ ־ אכסגחל.חוקר^צק"מפורסם מאוד כתב לי אגרת חושיה צוללת ענ*ניס שונים, ובתוכם גסהדיר הזה: י:: "בפי׳ אבותלסרחב׳ם (פ׳יגמ׳ב) כתוב: ופירוש רדום ק הדבור הנסתר וכו׳ וראייתו שהוא כמי שקיים כל סתורה כלה וכו', "והוא סתום וחתזס,־ונ'ל ברור כי לפני הרמב׳ס היה ׳כתוב במשנה: ומנץ שאפילו אחד שיושב ושותק [במקום שכתוב לפנינו ופוסק] שהוא י'כמי שקיים כל התורה כלה, ועיין במדרש שמואל שמביא-קצתמנוסח הזה בשם הרמ׳ה, ור'נ לפי דעת הרמב׳ם שיושב ושותק מן הדבור הנאסר וסהר ממנו, עיין פירושו למשנת ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה יס וכל החרבה דבמם מביא חטא, זמ׳ש: 'ופירוש ייחס חן הדבור הנסתר הוא ע׳ס־וצ׳ל במקומו הנאסר, בינה המג סס ותראה מ באורי אמת ויציב“ עכ״ל• סו תשובתי אלא: אשר חשבת, ידידי למשפצוצי היתה הגירסא לפני הרמב׳ס במשנה דאבות מנץ שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה, ושותק ממורת ועוסק, ורצית להגיה בלשונו: ופירוש וידום מן הדסי הנסתר, הבאסר תחת הנסתר, והורית לעיין בפירושי למשנת ולא מצאת♦ לגוף טוב משתקה, ובודאי כוונתך על•(יה שכת׳ שסד״החלקהג׳הוא הדבורהנאסר ונזהר ממנו“ שלזה תפשת לשון הרמנים ופתגת':’“"ור׳ל לפי'דעת המילים שמשב ושותק מן.הדבור י הנאסר ימהר ממנו“ וא'כ אלא נה5רח עליך למחוק לפי דעתו מלת "בתורה“ בדברי המשנה, וא*פ אק סופה של משנה- כתחלתה, ראשיתה [משתעי נדיח וסופה בדברי הוללות ורשע כסל, ומה זה ’שאמרה המש«: "שאפילו אחד“, מאי נפקא בזה לאחד המונע עצמו מן החטא או להרבה?־—לא ק אס נאמר הענץ בדברי תורה אי יצדק המאמר שאפי׳ זכות האחד גדולה מאד. לק אין חיו אלה נראים בעיני כלל וחלילה להמשנה שיבואו דנמספחלה, ברוב ענק, וחלילה להרמנ׳ם שיפרש פירוש משובש כזה! הרI