Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

המ״יי״יןרי־ <(©»•) י tu הים כאדם שעושה גדר לכדמז מהן פזלים זדואים יי^ן המזל לפניהם חחרין לאחזדיהס •שנאמר (ירמיה יה', כ*ב) האופי לא היראו.זנו׳ אשר שממי ׳חול ג&ול ־ליס .וגו׳עכ׳ל הנה דעפז סופה הטבעיים שזכרנו <י במחלה היפה פל האק *5 במישור על -«י גלה ומ׳כ •כסו נם המיס אוחה־עליפני 5ל5, ורק אחד ק ■ירח תלקי הארץ בקצת המקומות על פי מצות הש׳י למט© והיו לעמקים׳ וקצתם נגהו המקומות אחרי©!מעלה •יהיו להרים ילננעוס, וע׳־כ הוכרחו סמים לעזוב את מקומות הנבוהיסהאלה. 1לרדפ אל..העתקים. אשר .neu לימים ולנהרות., אסם-עת־ הם.ינולום לעלגת לפעמים.ולנסות אה האח עד• שגער ה׳.בסם ברותו הקשס פקנצם כעמיר »מה אל.עמקו-הקצילה .והגנים את שפת סים בשומו ועל עולו אשר לא יעברו מימיו לעולם« ורעתגיז אלה" לבש במעטה המליצה כדרכו ♦ וכעץ זה יאמרו נם מחוקרים החדשים כי עיי פעולת.האש אשר בסי. .,הים במעבה האדמה הוגשו מחלה ההרים והושפלו העמקים (כאשר• נראה נס עתה לפעמים שע׳י האש אסר• מתחת לאלץ (יזיז דאם אוגטעויאד־ י׳ין ש"®־) יתראו לפעמים הריס ועמקים <«קום •׳שלא׳היו ימי׳למים ואת המיס הקוה הש׳י אח*כ •ברוקו הקשה״אל העמקים'-©אלה ותובש ־האדמה- ויען כי המיס-כסי במקלת 0ט־יאה ׳אמ ז3ל פט •האזמה- עלע גמצא.־ום-עת©-לא!מ געימק ׳יהאדחס •בכל ■הארצות, כי •אס נס ׳על:קצת הסריס הגבוהים במאיהיס« (מ»חן*ן$מער,»וגר ממןן$) אשר ברבות השנים אשר עברו עליהם,נתקשו יהיו לאונן* חיים יזסף־גאללאק