Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

׳ \ בהם ע׳י שמיעכג החלל א0ל* חלקיהם)♦ [וכפי הנודע בחכמת הטבע שקחוס(דיא ומ*־ם׳0 מפשיט חלקי החח והמיס כלומר הנבל,זוי!$ור jbpfajfä (*ולדראק^לטע «יעו" זיא #תאמצ״ס) כמו "שנראה לעין החי• הנהר הממלאים אמו כימי האריס והקיץ ■על כל גדותיו, כאשר־ יקפאו יחד במי י הסתו לא ■יגיע עוד הקרח (דאם א״י) שנתהוה מהספד שעליו'למסלס, כי אס עד שליש או חצי- עמקן •לנד; <וםל לומר כי ־בחחלת הבריאה הי׳ חום האויר מיון •גדול וע׳ג התפשטי תלקי המים והרוח אשר בקרבם ממר- ורק כאשר גמעע סאים־נמצות הבורא יחמץ־ נ־תמצו יחר עד ׳שהיסלמז 1יסל־לאכילם ׳מאן מהלאה} אפס מחקרי הטבע החדשים ינאח זאת באיק אחר, באמרם כי־קרקע הים סיערממו^ריס היא אחר־הבריאס יד׳כעצם ס«גי■(איין הויאטנתערקארמוו) חלול ואלא בקבים וע'כ היו גס גמה יומר מאשר הוא עוזה ולא הי׳ ימל לבדו להפיל עוד את פל המיס וע״כ מלאו איי סנר יכל הארץ, ורק כאשר רצה הש׳י שחראה היבשה גחיןשה ־היסוד ולגביו ידובקו יתלכדו ♦לא יתפרדו •עוד, זע׳כ-נעשה ־«ס עמוק־יותר ־מלפנים וחללו יומר ״גדול.עד שכל המיס ־לבוא אל תוכו לבד• ואולי שגס על זאת רמז •הל "ולווו י־על־נמחי •ים“ ל׳ל שדרך על נמתי קייוג היס והשסילגמי ־עדשקנסה ««ק ־ וראוי להכיל את הל המים אשר היו<ל עני ־האדמה׳•• וכעין זה" נראה גס י דעת •מל־ פרקי ר׳ *«י ־שכסנג ־«לישי הימה האלץ מישור מקעה והמיס •מנשק«ל פני כל הארן, וכשיצא הדבור מלך הקנ׳ה. "•קוו המיס“ סריס מגבעות נתפרדו על פני כל האח וגעשו עמקים עמקים על ־מוכה של אח ונמגלגלו המיס ונקוו המיס שנאמר ולמקם המים קרא ימים♦ מיד נתגאו המים ועלו לכסות אתהאי! ממחלה •עד"שגער בסס הקלה וכבשן ונמק מחת טי" דגליו ומדק» מעלו -שלא לפחות *שלא להוסיף ועשק קל■