Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

מריך בכרמל על התחלת מיקוד, לא אזבל עתס לשפוט עליהם ולחקור אותם כראוי, ונפרט ט קדמוניות הקראים זעדיותיהס מסופקת הרבה בעיני, ולא צדקן. בדברך שבחנם נלחמתי נגד ברען, ט אמנם אף אם אק דעתו ממארת ומוחלטת שהנקוד הוא המצאת.הקראים, .הנה אפשר־ לסבק ה מתוך מריו(ואינם עתה למי), ומלתמסי איננה־ עמו (ואני אהבתיו), אבל עם הסברא מחבת שאמר שיחזיקו בה אחרים אחרי ראותם מריו♦ וגס ידעתי ט זה דרך דשים מומו, לכתוב ו)ין ולאו, באוק שיוכלו תמיד להצטדק ואט נלחם בדעות הכחבות, ולא במחבייס ♦ לכתוב עתה פירוש חלש על קהלת אי אפשר לי, והענק צריך עדיין חקירות הרנה, זמר תרגמתי קהלת בתרגום החומש, ואס לא ראית אותו אשלחהו אליך חנם •אין כסף, ■אבל תרגום לחוד ופירוש־לחוד, והחקירה על זק קהלת מסופקת מאד, ודעתי נוטה להאמק שנכתב בסוף בית ראשון, ועכ׳פ מה שחשבתי בילדותי ט קהלת ,למד חכמת היונים הוא עתה בעיני מר בלחי אפשר ושקר גמור, ט הספר מלא מאמונת ההשגחה, ויפה אמת תזיל שמחלתו יראת שמים וסו© יראת שמים, ואם יש. מ עאמדיס• המתנגדים לאמנת ההשגחה, אק זה אלא הספק הנולד יממן לזמן בלבות המאמינים(מדוע דרך רשעים ־ צלחה וזולתו), אבל חב מט הספר מיוסדים על אמונת מציאת אלוה קרואיו, ותישבי א״ב, לאבלו ביום השלישי, «יד נעתס,ניחא. ואס ימן לאיש אמר לאכול «סט בס בתון־ הזסן; מאיש ה6וא עוט ישא, כי היה לו לד*ת, כי «יזשניו היעלים <ז!א להותיר, «אשר לא קרא רבים אל ה«נמ וימן רק לו,לבדו, לק "והנפש האוכלת" ר*ל לגדם , ,,עמס תשא" וק דרשוח״ל והנפש ולא הצנור. א«נס נפ׳ קדושים בלשון רבים, וגס ענש כרת כי סם «יידי בטמר ««ש. ועיין שס נפי׳ רש׳י . כנילענד,־ד־ ■ ׳■h*r»T׳ כתיל "ואוכלמ" I \