Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

שפניתי עורף אל־הפילוסיסיאה?־ יחקגצז יחד כל תלממי שפיכחה ויתנו עידיהס אס גלו אמת נעלמת ממה עטטס, ואס המציאו מציאות שנתקגלו אצל גחלי החכמים כאשי עשיתי אט♦ ומה היא הפילוסזפיאה, ומה פריה, אס לאן להעמיק החקירה ולברר האמת ק השקר? אבל אם הוא קורא פילושופיאה לאותה שאומרת "אין בעולם כוונת מכוון, ומהי שההמון: סמר שהעינים הורכבו בחכמה עמוקה ל«&ן נראה, אינו אלא חלום חזיון שזא" אז אמת הוא שאט פונה עורף לפילזסופיאה — ואט השתוממתי מאד איך מי שאיזה I ידידו ומכבדו, יהיה גס הוא מתלמידי שפינתה ♦ j <, זאכאה ־לאגרתך הקודמת, אשר איננה עתה לפני, ואומר ה ראיתי בה מריס של טעם בעצין המחשבה 3קרמוי7 אע׳פישאין ספק כי מרי התורה "לא יחשב לו" לא לק נאמרו‘•) ד ״. *) «ס לשמי נמכתני; נמשתדל על פסוק ואם האכל יאכל נמס השליט כתנת אדתי ט חיל נטו פה מפשט הפסוק סקגי שסל חוסדא גמלה והיה זה תקנה מאתם. ע׳כת׳ד. ועל זה אשאל ר אמנם התקנה תתכן כאשי נהתחלף הזמנים ועטהם גס דיל החיים, אז מהצורך לשנות ולהחליף ולתקן תקנות, לא ק נעק ,, שלפנינו, התוטרא לא נתהוה אחר זמן ועידן והיתה p גס נתחלה. וסדזע •החסירה א׳ב התורה? ואם היא החמירה י הרקה לח׳ל להקל? — אמנם נראה כי הנה, כסו שכתסו נפ׳ קרחים, היה המכוק נסצוה זאת כדי שיצטרך לקרוא לזנסי אנשים אחליס שיאכלו עמו. ואנה כל מי שהיה ברצונו להניא פלמים היה סזסק נתחלס אוכלים כמו שנראה מפסוקים שהנאת שם ואם לא סס * מוצא לא היה רשאי להניא קר«י, כדי שלא ינא לידי טחו. וסצה מי שיאכל ניום השלישי, הוא מאשר עינו צרה'נאורסס ולא הזמינם, ונהג ננשר הזנח מנהג הדיוט, כמי ש¥נח לציט, ואכל ממט יום וחמים ושלשה ימים וחתר, כל עוד שיש לו מסגי לאכול. ומעתה כל מי שיותיר מנשר הזנח הוא מאשר לא הקדי