Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

ימ״ן ש״ס מביא קערלסאנאן מם אהה שינדם.והיקנלם מ״ל; ג$ל המקום, אערח נמק סקרן מדבר, שאינו ננלה על!ך אלא .p'jp הגקילה, מכאן אמרו שןס-,קקפורש אשור להצמגנגטלץ, ל-אלזקר ק. יעקב אומי, אס הנןא'לביתי ונו׳, מקום שלבי. הולן,שס ד^לי עוליטת אוסי, מקום אוסגז שם רגלי מוליטת אוסל^גליסא זו לא מצאקן נקקי^ולא״נגק:־ נץכה ילא א?קני, מפןמ;שקקב״ה ,שקןא #N אואי) מכאן, אמן־ו, י׳ בני אדם שנכנקק לניס הכנסה שטנסממסן וט׳. הרוחנו עכל זה שאין סאן לא חילוף ולא שיכר, ושכל בעלי הסקס והסנאים הקדמונים‘ היו קוק בסורה: בלל המקום אפל אזכיר! אץ נפי׳ המלקסמס סולקים וכל איש לדרטסלן ואלוהי דנר אלקים סיים הם. ודגר זח יספיק לסחוס פה כלעספיןומקנובל על עקר רקד דחט שההורה המצוי׳ בטיט היא, הנסונס. לערע״ה, נלי חקרון וגרעון. — ובעיקר מימש הפשוק נ״ל שסק עם הלל שאזטר הוא המורה הזכיר, מ״כ צרין־לסרגס: תא מאגן.נמדמנקגק לאסע מיינמן נאמען וט׳. וכדאי שא הלל לסמוך מלי! בסי!׳הפשנמ הקמום חזה! והנה לא אוכל למצור נמלץ למיון לפניהקוח^מלסח דשנים שמצאתי במכילתא שנעלמה עד מחה מעיני כל מבקר זמננו י. עיץ מטלהא סוף פ''נא: מה העדות והחקים וסעשפעום, נמצאם אומר ארגעה בנים הס, אחד חכם, ואחד רשע, ואאל חם »Ürf שאזכי יודע לשאול. חכם מה שא אומר, מס. העגום וסחקים יהעשפעים אשר צוח ד׳ אלקיט אותנו, א^אחס.סםס.לך כהלטח npw, אין מפעיטן אחר הפקס אטקוען. וגדיקא' זאם נאמרה ימנים בירושלמי פסחים ס׳ י׳ ת״ל, תל'ר׳ סזיא מגרד!,גנים, p תנס, ק ישע, בן טיפש, p שאול יודע לשאל. pati.p' מהו אימי, מה העחס וחסקיס וחמשפמיס אקר צוק'.ד׳ אלקוט אוחט, ^אחח אומר לו׳נחזק יד הוציא«, ד׳ ממצטם׳.וסצ! טפש מהו אימי, מת זאת%. אף אסק^אמורשאקמפטירין אחרהסקם,אםיקומן, ימאעגעג עחננלין זו וענס לקףורה,אשרח. 'וגמל קרבן עדה P שש,גיים$ןר pp אוקט,; גקן־א לאכחיג אנסנואי® אסכס, וקשי/להו א״ק אף סגן ה<^ם מוציא מצעו מן הכלל גאועז