Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

’<*c &ו6יעאם ממי *שי־אל, ש״ג i׳, iSflfe אאר אגדע, ואאכסהו5יא 5 ,täftpאוקאל יייא, כאלו אמר א5*א, 'א 1^1מ_שבמנה) ב%נר6, כמו שגופה, קולי אל אלקיס והאזין אלי,האלי' ע״ז, כאלו אמר ויאזין אלי, אף כאן בכל העקום אשי אזכיר (לחילוףה״אנאל״ף) דהיינו אגיר המזמר אס ׳נזיד אנא אלץ־ רפו'. ומזה ספימא׳הוציא הלל מרגרתא טנא יאמר: אם אהה תבוא חל נייד אל אבוא אל ניסך וכו׳ וגם ר״ח מניא מכאן ראי' שאפילו אחד שיזצ}3 ופישקו#ודה שמנה שרוייעמוישנא* כל המקים אשר אזכיר, מפירושו: כל הסזןום אקר יזכיר אמזכיר אהשמיוכו׳. אן גמלי הסרגומים, הירואלאי ו^רי והשומרוני מדגא כסי המנץ וחבוולה זה נכח''חח נכה ולא דקדלן אחר לשון האקרא, אף שבעיקר הדבר דעתם מאכמח ük דעההלל שאזכיר הוא המורח הזצדר. אלסהע׳זקטם, ^אומןללס, תכהן חולקים על פירושו של הלל, ולפי תנחם אזכיר הוא כסשואו והאל״ף הוא אל״ף איתן, וכמו שפי׳ הראנ״ע במקומו: בכל מחום אשי־ משים זכר מיי שכבוד שוק שם כמו שילה ומג שאמד שם' סאאן אם א3וא אל המקום הנזכר לשמי לבקר אחי נס אר א^א אל]ך וצרכחין. והנס המכילחא הניאה ג״כ ב׳ סימשים האלחח״ל, בלל המקים אשר אזכיר, שאט נגלה ברת הבחירה, מכאן אמת שם‘]*יאויש אשור להאמר נננולין. סי׳ ננמ׳ קועה ל״ח מקרא זה מקויש, בכל המקום יאשר אנוא אלין ונרכמין שם אזכיר שעי,• אחןי5ך רשות להזכיר אח שמי, דהייט שם המפורש, ולפי זח אט צריך לפרש אמר כמו מזמר, אלא הקנ״ה אמר בכל המקום אשי אבוא אזכיר אה שמי, ופירושו אמן ישוח והרמכא להזכיר חמשמי. ר׳ אליאזד גן יעקב אומר, אם חנוא לרתי אט אנא לביחן וכו׳ מאם שלנו אוהב שם דגלי מוליכות אחי, מכאן אורו בל אישיה נר 5אדם שנכנשין לביח חכנשח שמנה עמהם וט׳, ומט? ■#אלו שלאא שדת שנאמ׳ נקרב אלקים, ומרן אפילי שרם שנאמר א נדלרו ^אי ד', ואנין,'אפילו אחד שנאע׳'לכל öftfcb. נאןיל^׳א ז 1‘<f שאש צאאח וצאנה'בדיאא ז1 יאפי pH בר א־א, ובלא זכי וכ^ן הק־ייחא, חנו ינק! יוחד תמי׳ לי שמאמר היקר של חלל מתא ממ9אא נשם ר׳_אליעזר ק יעקב! ואפשר שצדן ל«,,: יאב״י אשמי׳ ויהלל אאר: אם מבוא *ילד וכו׳. גם מלאש'5איו