Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

.(גי0 מסכימים ננס נוקחסט: 3כל מקום אשר אזכיר, נאל׳ף אימן, ואיך טכל להאמין שגיד כל אחד ואחד מהסרטמיס היסה טקחא משונה מחנירחה! — לכן נראה לי גרור שהטסחא: בכל המקום אשר אזמר, היא עיקריס וקימס לעד, והיסה לפר כל הקדמונים בלי שינוי כלל! אךמחלקוסם חלד בלבד בפי׳ הפשוק ולא בחילוף הטקח. והנה הלל הזקן והחנא במשנה אבוס ושאר הסרטמים הסכרים לעיל פירשו הפקוק כאלו כסוב מזכיר בסי׳ו איחן. ועעמסורמוקם לפי ערוח דעמי לא כמו שחשב הריעב׳א שאזכיר הוא כמו סזכיר בחילוף אל״ף נחי״ו נאוחיוח א״ח נ״ש, אלא אזכיר הוא כמו הזמר, עבר נקסר מננץ הפעיל על דרך לשון ארמיח. דדוע שהבנין נארמי הוא שוה בהוראמו וחסנחו לבנץ לי#על העבד, ואוחיוס אהו״י הם ממחלפין חמיד. ומוצא'בזה מצאנו נסנ׳ן נעה פעמים שבא אל׳ף המורח ה׳א, כמו שהעיר על זה כבר הרד׳ק במכלול, דפוק קען ליק דף ק׳ד ע״ג וק״ה פ״ב, וכל מלבושי אגאלחי(ישעי׳ ק״ג) כמו הנאלמי אלף החח ה׳א הברן, ואחרי כן אססנריהושפע, דהי״ב ב/מחח המחבר יהושפע, אשמם ודבר, ירמי' ז', אשמוללו כל אבירי לב חהלים ע״ו כמו השחוללו נחלוף ה׳א באלף. אף כאן טכל לומי שאזמר הוא חחח הזמר על. דרך בנין אפעל בארמי שהוא דומה להפעיל בעברי והעבר הוא כאן בעקום מהיד או כפשועו. ולזה אמר הלל שפירש הפקוק כך הוא: בכל העקום אשר אזכיר (חמורו! הזכיר) המזכיר'אח שעי אבא אליך ונרכחיך. ולפי זה אזמר הוא דיבור קממי דמותם: ווא מאקהאנו געדענקען מאכק מיינען נאמען, דא ווערדע איך קאעמען אונד דך זעגנען. או: ווא מאכן געדענקק למקע מיינען נאמען, דא ווערדע אץ קאעמען וט׳. וראי׳ לזה שהירונימוק המסרגם לטצדם, וולנאטא, חרגס נאמה אזכיר חחח הזמר בעבר ובלשון נקחר, אעפי׳כ טכל לומר שעבר כאן במקום עמיד שהוא ממר נבון: In omni 1000 in quo memoria fuerit nomiiiü נס אפשר .mei: veniam ad te et benedicam tibi לימי שאזכיר הוא מחח הזמר והוא מקור ענת הפעיל. ודרכו של ייקור להשממש, ולבוא גממוס העוברים והגינונים והעמידם כמו שהעיר על זה הרד״ק במכלול. דף ל״א, דרך משל: ניד מד עבד