Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

נגח אשר בחמה כסו ענד קרב עם קדישין. וסיס ורמק יקוד התורה אשר כל ניה ישראל נשען עליהם. ולזאת אמרתי סונה עלינו לשום עין פקיחה על דבר זה ולברר האמת כיד ד׳ העונה עלינו. — והנה גם לראשונים לא הי׳ נעלם שלפי מאמר הלל צריך לפרש הפסוק בלשון נוכח דהיינו, כל המקום אשר הזמר. וכן כחג הנחיי בפי׳ ההורה: בכל מקום אשר אזמר, הי׳ לו לומר אשי חזטר כי בכל מקום שיזכיר אדם אה שמו של הקב״ה נניח ההפלה או בשאר המקומות שם י״ת העונד, וע׳ד הקבלה וכו׳. — וגדולה מזו כתב הדעב״א (עיין מדרש שמואל על אטה פ״ג) יש אומרים, אזכיר כמו תזכיר בחילוף אל״ף נחי״ו באוחיוס א״ח ב״ש ונכון הוא עכ״ל. גם נתרעם ירושלמי מצאנו כאן שתרגם הפקוק כאלו כתי3 תזכרי בחי״ואיח״ן ובל׳ רבים מנק הקל ח״ל: מדנח קניע בארעא תענדון לשמי ותקרבון עלוי יס עלוחכון וית נכקת קודשיכון ית ענכון וית תוריכון (תרגם בלשון רבים כאלו כחוב: חעשו לי חנחתם עליו, וטדאי הואעעותקופי, או לא דק העיב) בכל אתר חזיךכרי ית שמי קדישא מימרי מתגלי עליכון ומברן יחכון (ואפשל שגס דתידכרז הוא ענעח קופי ושצ״ל דתדכרי) ויותר נכון תרגום הקורי,, הנקרא??יישא,? שגם הוא תרגם כאלו כתיב תזכיר. מדנחא דאדמחא תעבד וחדנח עלוהי עלוחך וענך ותוריך. בכל אתרדהדכרשיו אתא לותן . גס בתרגום השומרוני כחוב לפי עדות החנס ר׳ רפאל קירכהיים נ״י כרמי שומרון דף 45, בכל מקום אשי תזכרי דהוא עתיד מננין הקל ובלשון רבים. ונאמח שיטים וחלועס ושיבושים כאלה נל״ר ול׳י המה לרוב בתרגומים, ונפרע נספר השומרונים שזייפו את תורתם, עיין ירושלמי סועח. היוצא לנו עזה נדש לנו נחרעמים שחי טקחאוח שוטה; תזכרו ותזכיר, אעפ׳י שכלם ענו ואמרו במקום אשר אזמר, ננל המקום אשר תזמר דהיינו נתי״ו איתן. אך ■בכל זאס לא אריג בנפשי עוז ולומר שהית־ נוקחא אחרת לפני בעלי התרגומים, ושנמצא כתוב בספריהם: תזכרי, עתיד מננין הקל, או י?ז?יי עתיד מננין הפעיל. ראשונה מפני שעדות שנעלה מקלסה נעלם כולה, ועוד שהרי ראינו שהשבעים זקנים ותרעם אונקלוק, ויונחן