Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

(00 באור w כתובים; מנה מה סוב ומה נמים המאמר היקר של הלל הזקן: אם אחה חנוא אל גיסי אני אבוא אל ניסן, 'אם אהה לא סבוא אל ניסי אני לא אבוא אל בילזן, שנא׳ בכל המקום אשר אזכיר אח שמי אבוא אלין ונרכחין (שוכה נ״ג ננ״א) וכן אמרו חז״ל במשנה(אנוס פ״ג): ומנץ אפילו אחד'(שיושב ועוקק נחויס ששמנה שרוי׳ ממו) שנא׳ נכל המקום אשר אזמר אה שמי וכו׳. וממאמר יקר _כזה הוציא החכם השלסיר״נ קראכמאל ז״ל זולל, ואמר שעל כרחןחיתה לסר סלל הזלןן ניקחא אחרה נפסוק הזה דהיינו: בכל המקום אקר סזכיד אסינלמי וכו׳. ח״ל בספרו מורה נבוכי הזמן בסופו םי) ב׳: נשר ^י|ומוה נראה שהי׳ לקדמונינו במקרא הנוסח, נכל המקום אשר הזכיר אה שמי. האחד נאנוס שמביא ממנו שאפילו אחד המזכיר אח שמו של השם בהורה שכינה שררה במקומו. והשני בקונה בדברי הלל כשהי׳ נזמח נשמחח ביה השואנה אמר: אס אחה חטא אל גיחי וט׳ שנאמר בכל המקום אשר אזמר וכו׳. — ומה מאך אחפלא על החכם החוקר ז׳ל אין הוציא דבר שאינו מסוקן כזה ע&א לכאב בלי בחינה וגלי חקירה ודרישה הימב כאלו מצא כתוב &{םרו של הלל: בכל המקום אשר חזכיר אח שמי, וכאלו הוא דבר פשוש שיש רש שינויים וחלופיים גחורהנו הקדושה אשי־ נימה לנו למורשה. חה נגד עקרי אעונה שההורה הנחונה למשה ידנו ע״ח היא המלרה בידנו נשלילמח גמור חק ממלא וחקרומוצא נזה מן השס׳יים הקלים מאד רדומ שמימוח עזרא הסופר היו קורץ נחורה בצינור בכל שבח ושנת ובכל אקר ואחר בנהי כנקיוח, וא״כ היחק לומר שעלו קמשינים ח״ו גקפר ההורה מ גלי ספק אם מלאו במקום אחד נספר חורה שינוי או חלוף שלחו לירושלים לגיח ק הנחל למיץ נקפר עזרא (עיין מועד קק י״ח מ״ב) או שאלו נעח שעלו שלש פעמים נשנה לרגל לירושלים ובהקהל, וקיימו מלס ונעלו אחד. (עיין ירושלמי חערח פ״ד ה״ב) על כן ברור הוא שכל ציח ישראל ונפרס מימוח ביה שני ונביאים חחרונים הם עדים נאמנים שזאח ההורה היא עצמה הנהונה למרע׳ה! ונאמח דברי מ״ק ז״ל היו לצור מכשול ולאבן נגף לנעלי החלק ובפרט לשור