Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

ד) אבל יוסר מזה ומזה הרחיב אס הכלל על כרכח גרון שאמר יען שלא מצאנוה 3גמ׳ על כן מאחר זמן הקנתה עד ימי הגאונים נאמרו אחד מהגאונים אשר לא נודע בשמו הקן שיר זה והן אמס שאין זכר ממנה 3גמ׳(רק באבודרהס כסב שנזכרת נמדי־ש שאמר מי האיש הירא ורך לבב זה המדבר מגרון שאמר עד קוף התפלה) אמנם בכל זאח אראן שלא כן הוא ואן שטעותו נמה שחשב שגס ברכת ישתבח היא תקנח הגאונים גרמה לו לחשוב שברכת במן שאמר היא תקנה מהגאונים אבל אחרי שנודע לנו שישתנח היא תקנה קדומה כמו שהביא הטור p,׳ נ״א נשם הירושלמי השח בין ישתבח ליוצר אור עבירה היא ביח וחוזר עליה מעורכי המלחמה אין עוד ספק שגם ברון שאמר הוא עתיק יומין כי מי שיכחיש קדמות תקנת ברון שאמר בהכרח שיכחיש גס כלל גדול נגמ' שכל הברכות החותמות בברון פותחות בגרון חק מברכת הפירוח והמצות וברכה הסמוכה לחבירתה וברכה אחרונה שבק״ש ואס ברון שאמר מאוחרת איה איפוא פתיחת הברכה לישחבח? וע״כ בהכרח ששתי הברכות האלה שוות החולדה ובעת שנתקנה האחת נתקנה חברתה זו לברכה שלפני פסוקי חמרא וזו שלאחריהם ובאשר שידענו שפסוקי דזמרא תקנה קדומה כמו שאמרו בשבח(קיח:) א״כ כמו כן ברכותיהם ולא יעלה על הדעת לאחרה עד זמן הגאונים אבל ראוי שתדע שאין בכלל התקנה הקדומה רק מן בא״ת אמ׳ה האל האב וגו׳ אבל מברוך שאמר עד נא״ה אולי הוא באמת הוקפה מאוחרת אשר מפני זה בחלק הזה מן הברכה :יש הרבה חלופי טסחאוס ושנויים כמו שתראה באבודרהס. ועתה אביא לן ראיה כוללת שאס נאמת כן הוא שכל אלה הברכות אשר דברנו על אודותם עד הנה היו תקנות מאוחרות אלה מזמן האמוראי׳ ואלה מזמן הגאונים אין מצא רבי מאיר ידיו ורגליו בבית המדרש שבמנחות (מג.) חרא נשם ר״מ חייב אדם לברן מאה ברכות בכל יום שנאמר ועתה ישראל וגו׳ והנה אס נחזיק כל אלה הנרכוס המדוברות למאוחרוח אחר זמנו של ר״מ אין יעלה לנו החשבון מל מאת ברכות קנועיח וחדירות אלא ודאי כמו שאמרנו. ה) והנה הראית לדעת שאין כח בכל אלה ההשערות והראיות להוכיח ן בבירור שאחת מכל אלת הברכות מאוחרות מחברתה ומדוע נכריז עצמנו להוציאם מן הכלל שאמרו הברכות אנשי כה״ג תקנו ואמנם