Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

(«) בהן הקדמונים שפסח תפלתו שאחר י״ח בנוסח יחי רצון והוא ודאי קדום מאד שהשחמש נו כה״ג ביוס׳כ וחור מענל ור׳ נחוניה נן הקנה ור״א נרני צדוק ועוד רבים מן הסנאים אבל כל זה רק לפי שטחו שחשנ שכל הענין נפרק הרואה אשר נזכרו שם נרכוח אשד יצר רהי רצון הוא שהמא דנמ׳ אנל אינו כן אלא מן ח״ר עד סוף הקורא הוא נרייסא אחח והאמוראים שקלי וטרי עליה נקרוגין על כל חלק וחלק וכן מצאנו נש״ש נמקומוס הרנה שהנו נדיחא מלי עלי ושקלי טרי על בל חלק וחלק ואם תעיין בירושלמי המצא הנדיחא על השדר וע״כ השערוח נמ״ב בטלוה נפשיטוח. והרחיב הכלל חזה עוד יומר שבמקום שנזכר נש׳ס רמז מברכה או מהפלה לשפוט משם שכן חנושחא האמסיה ועפ״ז העמיד במ״ב השערה שבמקום אלתי נשמח חיחח לקדמונים כושחא אחרה מפני שמצא בירושלמי פ״ד מברכות דני ר׳ ינאי אמרי הנעור משנתו צדן שיאמר במן מחיה המסים וכן מובא במדרשים והנח כנר כתוב ניפה מראת שתכונה על אלהי נשמה ומכנה אותה נמחית המסים וניל ראית לדנדו נחוקפחא מברכות "צרין להזכיר יציאת מצרים נאמת ויציב וחוסם צור ישראל וגואלו" ונזה ודאי אין המנה על החתימה ממש ר״ל על המקחא שהד משנת ערוכה היא נפשחים שחותם גאל ישראל אלא ודאי שכנו ברכת הגאולה נשם צור ישראל וגואלו וכמו כן מנחם נאמרס שיברן ברון מחיה המתים כלומר נונרן ברכה על שחיה אח המתים אבל באמת נטשח הידוע והוא אלהי נשמח אמנם כל זה איננו שוה לנעל מ׳ב מפני שראה שהשמין הירושלמי תפלת רנוני וכו' למאמר ברוך מחיה המתים משמע שאחת היא ונושחאחח כן. וגם הדברים האלה נאמרו נחפזון בי אם נעמיק קלח במאמר הזה תמצא אדרבה ראיה על ההפוך שבירושלמי מביא כמה אמוראים אשר אמרו תפלות שוטח שהוסיפו מדעתם על התפלח העקדה ובתוכם הניא דני רני ינאי אמרי הנעור משנתו צדן שיאמר ברון מחיה המתים רנוט ולפי הבנת נמ״ב אין למאמר זח ש״בוח לאלשלפניו ולא לשלאחדו שמדבר מתפלות שהוסיפומדעחסעל החפלות חנתוטס ומה ענץ דני ר״י לזה איל לפי מה שאמרט הדני נבון »אד שהבונה שגם דני ר״י נהט להוסיף על ברכת מחיה והיא הנרכ׳ הנהוגה והנודעת ואשר ניסחסה אלתי נשמח והוסיפו עליה תפלח רנוניוט׳. *•