Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

סלוני ברך כן וכך זת מופה שהאומרים גם הם עשו הנוקחא המד ונרה ולא עוד אלא אף במצאם בספלה או ברכה מאמר מיוחד אשר הוא מרגלא בפי אחד מתחכמים החליעו שזה החכם גם הוא עשה נושח ההפלה או הברכה ההיא. ב) אס יש בספלה או בברכה שור ההברות הסופיות במאמריו וכדומה מדרכי המליצה אשר נהגו בהם האחרונים זה ראיה שהברכה או התפלה מאוחרת. ג) אס ערני התפלה מתאימים עם קורות זמן מאוחר אז הזק ההוא הוא זמן חגורם. ובהמשך דברינו תראה איך יצא להם משפט מעוקל ע״ס הכללים האלה. ואחרי שהרשות נחונה להעמיד כללים גם אר אעמיד כלל לעצמי ואומר: אין ספק כי כבר בזמן מוקדם מאד ובעוד הבית על חלו שנתפשטו באומתנו סדרי חפלה כחונים על ספר ובדו שכן שרנו בברייתא שבת (קכרו:) הברכות והקמיעין אין מצילין אותן מפני הדליקה מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי חורה והכה ממאמר הזה אנו רואיו שמקדם היה מנהגם לכתוב הברכוס בספר ומדוע אמרו אין מצילין אותן ואמרו כוחני ברכות כשורפי תורה נ״ל התחלת איסור זה לא היה אלא עד זמן התפשטות נליונוס המירן כידוע שאז אסרו הכתיבה בכל ענין לעניני תורה חוץ מתורה משה ע״ה כמו שהיה האיסור קייס ועומד לחורה שנע״ס עכ״ס יצל לט מזה שכבר היה בזמן התנאים הראשונים ספר וסדר החסלוח והברכות ואמנם בעת התרבות חצרות ונתפזרו בארצות אז ראו חכמי הדורות נחיצות התקנה לאסוף ולקבץ כל הברכות והתפלות הנודעוס להם מימי קדם והוסיפו מה שנשכח בר<נ הימים ומפני שלא היי כתובות ומונחות לפני כל אחד ואחד נולדו ספקות ושנוי הדעות פל כן לא יפלא אם נמצא מחלקת בנוסח הברכה או התפלה הנה זאס חקרתיה כן היא ואתה דע לך. ג) נשק על היקוד הראשון תחליט נעל מקור ברכה שנאמרה בברכות (יא:) אר״י א״ש מגרך על התורה לעסוק וכו׳ ור׳ יוסק הוסיף והערב נא ורב תמנונא אשר נחר הכונה שרב הוא המסנו אה הברכה ההיא ר״ל ברכת לעקוק ח״ל שם ברכת לעקוק רב תקנה ואומרת כי הוה מקדק לחנויי פרקין לתלמידם ע*כ. הנה אם ככד» לבינו על קומת ברכת זו אי אפשר שלא תהיה ברכה בנונןחאי» נודעת ומפורקמח כי כנר מלשון הכתוב בנחמיה ח׳ ו׳ שנאמר וימין