Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

(א) הגזיה אשר החלה נשנה תק״ו והרמב״ס למד אצלו שני3 לשנס סק״ך. לק נדחק ואמר (צד קפד) "ט לא היה יכיל לשגול, הוא ואחטם עמו מעמד כזה אשר אין חוכו כנח אשר על p השיר מעליו משוה דת מחמד והתודע בגלוי לדת י יהודה״. נראה מזה בי דעתו אשר גס ר״י הכהן קבל מתחלה דתם למראה עץ אמנם זח דבי שאין הדעח שונלסו שיעבור איש על דה ולא יקדש שס שמים, ואחר כן יתן נפשו לממיתים באין צורן רק מאי-שנלנוח אתמהה! אולם האמת יורת דרכו ט מעולם לא קבל דחם אף גם למראה עץ ט הצליח בדו עד תנה להשחר ולהנצל מפח יוקשיס. עד אשר נחנו הערניאים עירהם בו וזה ע׳י מלשינות וקנאה ואז הערה למות נפשו ונהרג על קת״ש. כי לא רצה לעבור, לא מפני , ט לא יכול לשגול מעמד אשר לא היה בו עוד. אמנם ר׳ מיימון וגניו ברחו אז ונצולו מרשת זו עמנו להם. היוצא לנו מכל זח. ט אס גס השחיר הרמב״ם ז״ל אמונתו, לא שינה אח עעמו אף למראה עין ולא הוציא מפיו דבר מגונה לתודות בשליחות נביאם, כלבו כן פיו, כתוכו ברו, תורת אמת היתח בפיהו, ועולה לא נמצא בשפתיו ’ ואקוח כי החכמים חישדס בלבוהס אוחד אמת, יודו על האמת, ויענו עמי יאמרו. רבינו משה אמת ותורתו אמת! שי. ד. ח־. הי.