Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

עסה יצא עליו הקצף ומדוע לא הכריחוהו עד הנה לצאח ק הדס? — אין זאס רק מאשר עד עסה לא שמו עיניהם עליו עד זמן ההוא אשר הלשינו עליו מחוך קנאה — ואחרי ראיט ט ר׳י הכהן היה נשאר נאק זמן רב כזה באץ אונס ובאין פגע רע, הנה לא יקשה לנו עוד אין גם הרמנ״ם ואביו לא נכישו חחח יד השמד (ועל ר׳ מיימץ אביו לא נמצא נס אצל הערניאים כפי ידיעחי חשד זה) והיו מוכרחים רק להשחיר דחם עד לעס כזאח אשר נהרג ר׳ יהודה הכהן. ושלעוגסנהס עיני הערניאים ואז ברחו לנפשם. — והנה החכם היקר ר״ש מונק יאמר #,:) כי מסיך שר דנוריס אשר נאגרח השמד נראה אשר הרמנ״ס חשב אח עצמו נץ אוחם אשר הגין עליהם. הדנור הראשון הוא מ״ש הרמנ״ם "והשמד הזה שאנחנו נו אין אנו מראים בו" אן מזה אין ראיה מאומה ט כאשי אמרנו חבר הרמנ׳ס ז״ל החנצלוחו זאח בענור כל הקהלוח אשי משא השמד עליהם הכבד דהי להם לפה ולכן דבר בלשון מדבר בעדם. גס כלל עצמו עמהם והשחחף בצרחם לעודדם ולחזקם לבל חרמנה דיהם בחשבם כי אין חקוה עוד לשוב, בהראוחו להם ט עוד לא ננעלו שערי השונה לפניהם, ואס נס עברו בדח עוד פעולחס אחס ושכר הטוב אשי יעשו לפניהם. עי׳ מ״ש באגרתו /הנ״ל. "לפיכן פחדחי שחניע החשובה ההוא המשובה מאחד ה׳ טדי עם חאק וימצא בה שאין לו שכר בחפלה ולא יחפלל וכמו p יחר המצות". נד׳שהיטב. ועי׳ גס בדברי הרצ״ה חן טוב בהקדמחו לחמדה גנוזה צד LIII. התור השני באגרתו של הרמב״ס הוא מה שכתב: "והעצה שאני יועץ לנפשי.. שיצא מאלה המקומות" ") וגם מזח אין ראיה כלל ט הרמב״ס יאמר שס כדנדס האלה: "והעצה שאט יועץ לנפשי והדעח שאני רוצח בה לי ולאוהבי ולכל מבקש ממנו עצה שיצא מאלו המקומוח וילן למקום שהוא יכול להעמיד •*) אריזיווע מיורמעזיטע במקום המצוויין למעלה הערה 13. — יי) החלת ח*נ צד נ*א בחמרה •גיא :*Wb אלה הדבורים לקסח מהם ראיה לדעה אברהם אוהבו — אן לא חכיר אה החנם מונק ולא