Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

(נא) משרום חחס שזכרנו ואמרו שזכרו ואמרו — נפ׳ו ד״ח החלו סחה והחמש שכסוב עליהם צ״ל והם. — והפירוש למסיש לג׳ פרקים האחרונים הנאבד מאסנו כגר היה נאבד בימי בעל היש׳ יו״ט כי מפרק ה׳ ואילן הביא רק פירוש הרמב״ם ולא כמו בפרקים הקודמים פירוש המפרש. — עוד זאס לרין לדעה כי שפר הפסרון לר' יעקב בר שמעון זצ״ל אשר לפי השערתי היה פירוש למלות זרות הנמצאות גש״ש ואשר ממנו העתיק המפרש לתמיד פירוש מלח מקיגה (ריש דף כ״ו ע״א) לא תביא אין אחד ממצייני שמות הקפרים. ואולי היה מחברו ר׳ יעקב בר שמעון תלמיד ר' ישועה בן יהודה הקראי אשר נזכר שמו נלקועי קדמוניות מהחכם פינקקער צד 220 ובהערות צד 172 — ואחריו ציינו ג״כ החכם גרענוץ בשפר קורות היהודים חלק ו׳ צד 95 — הוא היה חי במאה התשיעית לאלף החמישי ויתכן שיביאו גס בעלי תוקפות הקדמונים שפרו. — אלא שיש ,לפקפק אלו היה קראי לא הוסיף המפרש לתמיד בתזכיר שמו מלח זצ״ל — ועוד יש לדבר מזה הרבה אלא שאין להאריך במקום שאמרו ^י■ — שמען ככרך ציונים בתלמוד כבר נדברו נכבדות במחברת ראשונה משנה ראשונה ממכתב עתי הלזה (לד 31 וגס 41) ע״ד הסימנים הנמצאים בש״ק ואנויף גס אני איזה מילין עליהם, אל תאמר קורא היקר, דגי שפח־ש אן למחסור ומותר חקירה על דברים של מה בכן היא אין והבל אל תאמר כן, כי לא דבר ריק הוא, הלא תדע כי אפילו ’ שיחת, חכמ״זל צריכה תלמוד ומת גס הסימנים אשר כבר עמדו עליתם הנעלי תוקפות ומהרש״ל ומחרש״א, ע'כ אציע לפניו שרם שלשה :1־גרים ואם אינם כאין לפנין, אזי אשחרן לעת מצוא ואביא לן עוד מנחת שי כיד ד׳ עלי — א׳) בסנהדרין ד׳ ז', ע״א איחא שטע״י ושת־י שב־ע זמירות הדא סמן, והנה שם נזכרו שבע השלוח והארבע הראשונות נרמזו בחארבע המלות שבסימן, אבל מלת הדא אץ לה פתרון וצריכה עיון; ונ״ל שהאות ה היא איח אחת מן המלח הראשונה בהמשל: חיא ניימא ודקולא שפול,