Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

קורא נעים צא נא אתי נעקגוח פסוק זה הנמצא בדהי״א כ׳ו י״ז וחמצא חחח המלוח לצפונח לוים ארבעה לנגנה לדם ארבעה רשוס באר היטב לצפורה לי1ם ארבעה, לנגבה לי1ם ארבעה. — ואל תאמר מקרה הוא זה שגגח המעסיק או חקר לב המדפיס, כימצאסי נוקיזא זאח מכפלה ומשלשה גס במפרש להמיד וגס בפירוש המשניות לרמנ״ס פ״א דמדוח מ״א ע״ש ועחה יש בהתחלף מלח לויס למלת ליום שניי סדר האותיות וגס שנוי הנקוד. ועכ״ס לפי נוסחאות ספרי חנ״ן שלט נתישנה תמיהת המשנה למלן בפ״ח מתל׳ בית הבחירה ה״א על המפרש לתמיד מהיכי תיתי לן שלרין המקדש שמירה גם ביוס? כי מקרא מלא הוא לצפורה לי1ם ארבעה. — ומדי נשאי שס המפרש לתמיד על שפתי אשר מחברו היה מתלמידי בעלי תוס׳ הקדמונים, ואולי תלמיד רבינו מאיר חתן רש״י (עיין חוס׳ מנחות ק׳ ע״א קוף ד״ה מחתאי ונמפרש לתמיד ל׳ ע״א ד״ה הרואה) אעירן ג״כ קורא הנכבד כי הפירוש הנדפס בפנים הש׳ס לג׳ פרקים האחרונים של מסכת תמיד איננו פירוש המפרש לד׳ פרקים הראשונים אלא נשנה ונדפס מלה במלה מפירוש המשרות לרמנ״ם הנדפס בסוף המקכתא. פליאה דעת ממני כי אין אחד ממגיתי ומדפיסי הש״ס ישנים וגס חדשים שם לבו לעורר על כפלוח זאת. התורה חסה על ממונם של ישראל והמדפיסים לא יחוסו על הנייר להרבות הוצאה שלא לצורך. כל יתר כנטול דמי וכל המוסיף גורע ולכן ג״ב נכפל הדפיס עלתה חלודה הטעוחים בנדפס בפנים הש״ס ונמצא חקונס בפירוש המשניות לרמנ״ס כסוף המסכחא. ולדוגמא אציין. דף ל״ב ע״ב ד״ה ומה. חוגר באבנט ומשים המצנפת צ״ל ו אח״ כ חוגר באבנט ומקיף המצנפת — ל״ג ע״א ד״ה מטולטלת. ומכסים נמכסחו — צ״לומכסים אותת במכסה. שם בד״ה דברי. חחח כ" ג סאים (או קבים) צ״ל כארבע. ד״ה אלו חחח ה מ ע ר ב י ח צ״ל ה מ ע ר נ י ס. שם בד״ה מרדד.פירש הקטרת צ״ל פורש הקטרת — ותחת הקטרת התמיד צ״ל הקרבת. נדף ל״ג ע״ב תחת ומליחתת צ״ל ומליחתם — תחת בחמישי ממנחות צ״ל בתשעת ממנחות — כי שם מקומו. — וגס להפך מפירוש הנדפס נפנים יש לחמן הטעוקיס שנמצאו בסוף המסכחא. בד״ה אמר תחת מינים מתנגדים. ד״ה