Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

(ימי הננסס בצורוס חרוחניוס האמחיוח עמדו אצלם אלו הצורות הרויזניוס נמקוס אוסם הצורוס ומפר שהיו אלו יכזנו נעה סרודם והרגישו בצדקלז בעת קבוצם חמיך חשגוסקבוצס היא ההצלחה הקצווית. ומפני שהל נעה קבוצם יראו למי שנחקבלו לו צומח בפלאוס ומוחשוס נכח, בוראים מפחיד המראה נקיי היופי הרבה עמה שנמציאוח, חשבו החכליס השגח אלהי ועל כן אמר ה גזלי שהוא השיג השמח ישמע קולות רוחניים וראה העצמים והחחיל להגדל מה שראה במאמר המשורר "היה מה שהיה ממה שלא אזכרהו" ועל כן יחשבו הגופייה שהשגח ההצלחה הקצוויח כבר ח חי ה נלא למוד אלא בפנאי וזה בלי מחשבה. ולו היה זה חכליס המחיחד היה היוהר מעולה מחלקי תאדם מיוחר והחכמוס בעלוה והאריך גבעול באור זה. — (וע׳ז רמז ם ר ים ו ע דףיע "אחרמן. החכמים אשר חישב שהשיגה כבר וכו׳") יהודה ליב דוקעס. נ) בסוף קונערם "אצבע אלהיס" (1857 ,Königsberg) הדפיק החכם דוקעק פיועאחד והחוה חו על מצחח הפיוע הזה לאמר: "פיוע מקדמון אחד בלי ספ ק הראנ׳ע,, ואני אומר כי נליקפק הסיוע הזה לא אצבע אלחיס אצבע הרא״נע עשחח זאס. ר בהמשך השירה הזאה נאמר: "ועלה במחשבה החלה בראי חומר — והוא ראש לכל חומר — ואין לחממו קץ״'— ואין' יחנן שיכחוב כנר הראב״ע מלס חומר לפי המובן שנסט למלח■ זאת המעסיקים אחר זק חרמב״ם? וחד ר׳שבן גנירול והרא״נע■ ישתמשו חמיד נמלח י p ו ד או נושא להוראה חומר, והרמ״נם תופש לשץ גולם או נוף להודאה זו; (עיין הסחיה חונרס א׳‘ לד נ׳ע בריש ההערה וצד ס״ג הערה ח׳). וגס נראוחי מה שכחב שס החכם דוקעס בהערה ו' בשולי השיר ולא זכרני גם אוחו'׳ הצעיר (וכן שכחם כמה פעמים) ראיתי מעשה ונזכרחי הלכה1 יייישלמי כי דוקעס פוסק הלכה כר׳ יוחס שם (נגד רב חסדא אשי עלע נדרש שס: ואיש אמונים מי ימצא) האומר: אס יכול» אתת לשלשל אח השמועה מועב ואס לאו'תפיש לשון אחרק. " שניאור זק«. ־־*•