Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

Cr) נשיפה הבנים, מכל מקום כל ביאה עם איירהאע׳סשאינהכחנת למולד אשורה, דקוף qip הוא מולד נרם לפ״ז, ונס כאן שגי קרא בדבורו ומסקי ליה בלשון מעביר, ולא כחג מבעיר או מושי. אלא ע״כ האי מעביר לדרשה אחי, והוא כמו •מעבר נבנין סימל וכדאמרן לעיל. והנה הרוחנו ג״כ דלא פליג הנא דני ר׳י גננל’ פל י׳ ישמעאל נהלמוד ירושלמי שזכרנו למעלה: חני ר' ישמעאל זח שהוא משא ארמים ומעמיד ממנה נניס מעמיד אויבים למקום ע״כ, כ* זה ר״י לא קאי אקרא כלל, אבל הוא אישור נפר עלמי! לאשור כשואין עם הנכריה, כי מנשואין כאלו יולדו אדגים למקום או לאומת הישראלית, ודבריו של ר״י אמנם יש להם ישוד נדרשה הספר• שזכרנו, מכל מקום נראה שכונה החנא חיהח על בני דורו וגם על מריס הגאים, להזהיר שלא לישא נכרית כלל, אפילו אם קבלה עלית שלא לענוד עוד ע״ז, וגס הבנים הנולדים ממנה יכנסו בבריא ישראל, מ״מ יהא סורס רע ללכה בדרכי אמם או החוק מיו שנאת הדרשה כי ישיר לרבות כל המשירין, ר״ל אפילו נשאר עממין שאינם מז׳ אומוח, וכנראה הכונה נמלח ארעית כמו רועיה, לסי שאז פשעה מלכות רומיח בכל העולם כולו, ומלת ארמיים כמו רומיים יחע נש״ש ובמדרשים, דדוע ג״כ שחרבה ערועיים לא ענדו ע״ז כמי בני קדם, ואע״ס כן נא התנא לאשור הנשואין עם ננוהיהן. אן האישור בהעברה בן ובת למולן, ר׳ל מעשה העיז עצעו נמשירח הבנים לכומריס לשרפה, הוא מה שפירש הסתוב דקרא ריש פרשה כ׳ אשר יחן מזרעו למלן ונו', וגס שם דבר הלמד מעניס, דומיא דאוגות דדעונים שם פשוק ו', ונשנה זח האישור נס נעשנה תורה י״ח י׳ י׳א לא ימצא בן מעביר בנו ונחו וגו׳ ושואל אוב וידעור וגו', ודרשת השפרי על פשוק זח כבר בארנו שהיא רק נדרן אשעכחא. כן נראה לענ״ד לישב המקראות והנרייחוח על מכיס. ועתה ידידי הקורא הנח כתבתי לן שלישים, אס נמועצוה ידעת —׳עירן תחזינה מישרים ואחה השפוט ולא אר: פת ניסלא יום ד׳ ירי נפלו חריין לעיין יעקב יזאוי fttbk fr. J, Lewy.