Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

(ו) שמן) ולהק״נה יקראו נ״כ בקסם האב. (עיין מאמר ר׳ אנהו ירושלמי ר״ם קדר חעניוס אס יאמר לן אדם אל אני מכזב בן אדם ששוסו לסהוח בו וכו׳ — ונעל המאמר הזה, ר״ל חנא דמחני׳ דדן ר׳ יהושע בן קרחה עליו נאמר בסיייש בכמהמקומוסבמדרשים שהיה דורש שמוח, ומדרשוסיו ג״כ מה שנזכר בב״ר פרשה מ״ב גרע בן רע בישע בן ישע וכו', וכנראה שם, זה הדרש מוקב ג״כ על דורו, וכדאיסא שם אס ראיח מלכיוח מחנרוח אלו באלו לפה לרגליו של משיח ע״כ. וא״כ נוכל לומר שעל מגדף כזה אשר נסן כח אלהוח לבן אדם על אלהי אמס, אשר הס קראו אוחו האב קאי ריג״ק, ומה מאד החחכמו החכמים לכנוס כאן לא לבד השמוח אלא ג״כ מעשה הגדוף בעצמו לבחון אח העדים ולשאול אוחס, הכזה אמר המגדף יכה יושי(כלומר הנן — של יושף) אח יושי (והוא יוסף אביו בעל מריס) וכל זה כד שלא להוציא דבר גנאי כלפי מעלה, לפי שהמגדף אמר יכה הבן אח האב, וב״ד בחכמחס כינו בדבדהם "יכה יושי(הנן) אח יושי(האב אניו יושף אשר גס הכינוי שלו חיה יושי) והעדס הבינו כי כונח ב״ד השואלים היחה על מעשה הגדוף, ר״ל מל מה שהמגדף קורא בן ואב כנ״ל. נ) ועד כינוי השלישי אני בא, איחא במגלה דף כ״ה ע״א חנא דבי ר' ישמעאל בישראל הבא על הכוחיח (נוקחח הערוך: הנדה) והולד בן לע״ז הכחוב מדבר ע׳׳כ, ולכאורה נראה דהש״ש מייחי האי חנא דבר״י לפרושי מחניחין דחחס, דחק המכנה נעדוח משחקין אחו, האומר מזרען לא חחן להעביר למולן לא חחן לאעברא נארמיוחא משחקין אוחו בנזיפה ע״כ לשון המשנה; וצ׳ע דאדרבא פליג עלה, שהוא מפרש הכחוב ג״כ בכינוי בישראל הנא על הכוחיח והולד בן לע״ז ומדאמר הכחוב מדבר משמע שאין זה דרשה בעלמא וע׳׳כ לרין אחה לומר לחנא דגר״י דמולן דקרא לאו דוקא אלא ה״ה שאר ע״ז, א״כ למה משחקין בנזיפא למי שמחרגס כן הכחוב כמשמעו, דודאי ארמיוחא וע״ז חדא מילחא. ודוחק גחל לחלק נין שונה הלכוח בביח המדרש למחרגם בפני צבור ברבים, ואס נימא דקראי דמולך דוקא, וגם החנא דבר״י מכנה מולן בשם ע״ז, א״כ הדרא קושיין לדוכחיה דמאי אולמא האי כינוי מהאי מנר. ועוד האי חנא דבר״י פליג נמי אר׳ ישמעאל גופא, (עיין נימשלמי