Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

משחה דרכם, וידמה אוהו לא לנד בדגי שהוא שני לטומאה, אלא הוא גס כמו יאשץ לטומאה, כמו שבא במענה :השר של חכהניס, וזה יסכן רק אם נאמר שלחם ונזיד ויין ושמן שמכרו נפק׳ י״ב הס של מנחום ונסכים וקדושחס שוה לגשר הקדש שזכר, ולכן נס טומאתם שוה, ויסכן עוד לומר שמלות "בכל אלה" בפס׳ י״ג כוללות רק לחם ומיד יין ושמן — אבל לא בשר קודש — והס של תרומה, וא״כ דירהס שנאמרו באלו ב׳ הפסוקים שויס, כידוע שראשון לתרומה הוא כמו שר לקודש. — ועל הדבר הזה יסב הנביא דברי תוכחתו נגד העם (שם פסיק י״ד) כן העם הזה וכן הגוי הזה לפני וגו', כלומר הס בעצמם ודרכם הנתעב דומים ממש למענה הכהנים טל שאלותיו, אנך נחרץ מפיהם טמא וכן הס לא ישארו בקדושתם, ולפי שהנביא לא רצה לדמות אותם לטמאים, לכן התחכם בשאלתו אח הכהניס לומר ,,היקדש" — ואולי צריך להעמיד האתנח על מלת ה׳ אבל כל מעשה ידיהם ואשר יקרינו שם טמא הוא, והנה הרוחנו ג״כ גפיח־ש מלח קדש, לא לנד שפירושי לפעמים נשאר'בקדושה, אלא גס ממה שזכרנו למעלה, שהכתוב יכנה לפעמים לומר על טמא קדש, חה רק בהכרח גדול כנ״ל. נ) נחפשה עתה ונחקורה בערן כינוי בדברי חז״ל במשנה סתומה עד מאד, ולא נמצא נפי המפרשים ובניאורס נכונה, וז״ל (סנהדרין דף נ״ו ע״א) בכל יום דרן אח העדים בכינד יכה יוסי את יוסי ע״כ, כן הוא הגייסא בבבלי, ופירש״י ז״ל שם, יז״ל ולהכי נקט יוסי אח יוסי דד׳ אותיות איכא כשם בן ארבע אותיות, ומשום דחשנונו של יוסי כחשבונו של אלהיס, ולהכינקטיכה זא״ז דילפיק לקמן, דאינו חייג עד שינק־ שם בשם ע״כ. וז״ל נפל הערוך אות כן: פ״א ג׳ אותיות של יוסי בגימטריא כ״ו וכן השם ע״כ, אבל בתלמוד ירושלמי הגירסא יוקה בה', ופירושו לדעת הערוך וז״ל: פי׳ חכמים הקדושים כינו השם וקראו אוחי ייסה, לסי שיוסה ד׳ אותיות, וג׳ אותיות מהם הן אותיות של שם וכו׳, והנה הפירושים לב׳ הגייסאות דחוקים מאד, כאשר יראת כל מבין בעין חודרת. ועוד משינוי הגרסאות עצמו שבין בבלי לירושלמי, האי כלישרה, והאי כלישניה,ר״ל שכל אחד שונה זה השם ייסיאויוסה לפי הרגילות