Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

רש״י ורד״ק ח״ל חרד״ק שם כי אם יגעו אס העם בנגד כהונה יראה שהעם קדושים כמוהם ע״כ. אך כל מבין אשר עיניס לו לראות יראה, כי דרכם רחוק מאד מפשע הכתוב. ולדעההחרגוסהיורשל השבעים מלת יקדשו כמשמעה *,״* ><> }»* וגס זאת לא נדע שחרה. — לכן נראה לענ״ד כי כונת הנביא לומר שהעם בבגדיהם, אשר הס, נגד עם האק ועמאיס מדרש, או עכ״ם הס בגד חולין יעמאו את הכהניס המקודשים בבגדיהם, אן זה הוא דבר מגונה משר צדדם לומר שהעם עמאיס וגם יעמאו את הכהנים ונחר לו לשון ערומים, לדבר כלשון נקיה "ולא קדשו" ר״ל הכחניס או הנגדים ״את העם,״ אבל כונתו להפך, העם או בגדיהם יעמאו אותם. וכעין זה נראה לי לפרש הכתוב (בישעיה ק״ה ה׳) "אל חגש ני ט קדשחיך״ ע״כ, אשר נלאו גס התרגומים, גס המפרשים לבארו על נכון, ולא מצאו פשר דבר, וכמעט כולם מפרשים אני קדוש יותר ממן, ולפי דרכנו ניחא, כי שם מדבר הנביא מכהני האליל, אשר יטמאו את עצמם בזבחיהס אשר חס מקרינים, והס האומרים לרע טוב ולטוב רע, ולאל קור ממנו, וטומאחס לקדושה תחשב בעיניהם, וכן גם להפן לפי קורם הרע, לקדושה יקראו טומאה, ולכן יאמרו אל קדיש ח׳ — ואולי גס כלפי מעלה — אל חגש בי כי תטמאני, אן הנביא נזהר מלהוציא דגר מגונה כזה מפיו, ויכנה אמריו ק ד ש ת י ן ר״ל אנכי אקדש אותך, אבל הכונה ,אתה תטמא אותי: — ויתכן לפרש עוד, שהנביא מקב מלת קדשתין עלעצמו, ויהיה הוא נושא המאמר, כלומר לכן תרחיק אחת העובד ע״ז אוחי, בשביל שאני מקדש אותן, ונזה לא תחפוץ, ומ״מ פי׳ הראשון נראה לי יותר — ואולי צריך להנקד גס כאן קד^זתיץז נבכין פיעל, כמו ביחזקאל(ע׳ לעיל), אם לא נאמר, כי מלת קדש הוא גס פועל מצא. ועתה נחזור על הראשונות לישב הכתובים שזכרתי לעיל, הנח ידוע כי נש״ש פסחים דף י״ו וי״ז נחלקו רבותינו רב ושמואל חד אמר אישתנש כהני רביעי נקדש נעא מינייהו, ואמרי ליה טהור, וח״א לא אישתנש כהני, חמישי בקדש בעא מינייהו וא״ל טהור ע״כ, ולכאורה הדין עצמו ר׳ל של רביעי בקודש לאו מחכא נפקא, אלא מק״ו דרש ליה ר' יוסי שם דף י״ח ע״ב, ומובא גם בסוטה דף כ״ד