Jeschurun · 1859-01-01 · 1859 · p. Seite 33

— 83 — einer erhabene» Mission berufen habe» muh ') Diese schwieeine Erklärung' suchte Abarbanel grammatisch zu begründen, indem er viel richtiger aldie erwähnten Lominentatoren den ganzen Bers auf die Mutter bezieht und auch die Watte 'S «1n* *vo סן הסיס sagen läßt, da vuvvo hier die 2. Person weiblich mit dem Suffix טשית אתו ist, und die Uebers. müßte heißen: Und sie (die Mutter) nannte seinen Namen Mose» u. (die Mutter) sprach, denn an» dem Wasser hast du, Königswchter, ihn herausanogen. Siehe Biur von Mendelssohn und Abarbanel, der sich besonder» heftig hier gegen 3bu E»ra iußett. — Biel unbefangener waren hierin tue Alte«, die sich ganz einfach für den ägyptischen Ursprung de» Namens 7טשד «Mären. So z. B. Midrasch rabba z. St.: 70» סבאן אתה?1סד של נוטלי חסדים• ואע״ם שהרכח שטוח היו לו לטשה לא נקבע שם rpm;נכל התורה אלא נטו שקראה בתיה בח סרעח וכי, *יין ייקום שטו טשה ואביו ק־א לו הבד ואסו• Joseph»» und Philo, Altetth. 2. S. 8, halten den Namen geradezu für ägyptisch und geben die Etymologie von roo und jsm, (mo, koptisch, Wasser und wehe retten) also an» bem Wasser Gezogener, womit auch die griechische Schreibart des Wotte» übereinstiinmt (Hol<nן«•, Stofe»). Die Hebräer gaben demnach dein Worte unreine Form, nach welcher es auch in ihrer Sprache eine Etymologie gab. S. Geseniu». — 3bu Esra, dem wohl Philo und Joseph«» fremd waren, sah sich zu der Annahnie einer Uebers. de» Namen» Mose» au» dem Aegyptischen genöthigt, da sein exegetische» Bewußtsein mit den angefühtten Erklärnugen sich isicht b<!freunden konnte. Deffeu Wotte lauten: שם משה טתורנם כחוב pi מלשון מצרים כלשק ר־זקרש, ושטו בלשק סגרים חיד־־ו טתידס ,בס*־ עמדת הא־םו־ז הנעחק מלשון סגרים אל לשון קדרים, נס כבדי בספרי חכמי יון• אולי לטרה בת סיעה לשוננו או שאלה♦ ואל חתטדי בעבור שאיננו סשוי כי השטוח אינם נשמרים כטו מעלים• Bergl. hierzu Nachmanide» l B. M. 41, 45, der hier mit Ihn E-ra über- «instimmt > Mo»kato Kommentar de» Kusari 2, 88. *) C*ri44 Iß tkritcr Mt Dikl,«», dt« l»tr« - Tat ««« ». 3«Itd סי »chtt. dtt u« 3»(tf tt*M»l «I« OtttOr«■«» «»fidtl, »4« Mt Iw*״» Ptzar»»« *M vthtßlscht« «alu»i| »nß4tt ס«וי fkditttz-st 4« ב«ה« Kt«» dt»»»I H4t. Dich I, b» wtttr 14» tiat IBt1f«(>«g, »4 nro Stfrtitr, Htt4»«t1thtt »!1(1. כחג ר' יוסף קסווי חי' לקיוחו סשיי• כי סן הסיס ססיחהו כסו קרן סן קניחיהו אלא *ני׳ I®!®פר«וז ל*»ו היחיד יוי«ח «יקר הלסין להפריד נין פו«ל ל««וו*י ונזר ה*0יס לפי «היה סוסה אח י«ראל סולוחס 5