Jeschurun · 1858-01-01 · Heft 3 und 4 (1858) · p. Seite 124

134 den; nur erlauben wir uns eine Bemerkung. Wen# dem so sei, warum frügl weiter der Talmud אמר ha רב בשר שנתעלם מן העין מסור, und sollte es eigentlich heissen: והמ רב הוא 7&מר. Hobak. IX Jm Alfasi Beracholh ziu• Stelle :ל1יל0 ישלים א7ס פרשיוחיו עס הצבור ואפי־־עטרות ידבין (Kd. Presbiug 6, b.), sagt R. Jona Folgendes: 7 מפרשים מקט זה הפסיק שפני שאין ני חרגוס ונו׳ וזה איני גרכוה שהרי מציגו הרבה פסיקים שאין להם חמים,כנין,פסיקים של ברכה נהנים, יאוזריס יהמה ולמה לא הינירם יכו׳ lind als ich vor einigen Jahren die Stelle las, wunderte ich mich nicht wenig, dass dieser geistreiche Pommentar so eines groben Ver• stosses sich' zu Schulden kommen liess, und befragte einige Talmudkenner über diese Stelle, er־ hielt aber nicht Bes ' Auffallend genug erschien es mir aber, dass keiner der ■alleren Koryphäen darüber ein Wort verlor. Später sah ich,'dass »urowitz, der Verfasser des שני צומיחהבריח, die Schwierigkeit fühlte und bemerkte (Milch. Schab. Auf•)» dass das Targunj der Verse יברכך 7 וישמרך ff., was R. Jonn. unter פסיקיה של ברכש נהנים meinen konnte, nicht recipiit ist (לפי שיה התרגום אינו מקובל מסיגי). Aus dem Tossaphot Berachot (8, b 8. v.ואפילו )und dem Mor■ dechai zur St. (vergl. noch den beigedruckten לשין ריא״ז z. St.) ist es klar, dass R. Jona nichts anderes als die Verse in neutoronomium (27, 12—13), wo viele Eigenenamen Vorkommen, unter פסיקים של 7