Jeschurun · 1857-01-01 · (1857/8) · p. Seite 35

( 35 ) היסה ברוך תוא וברוך שמו תמיד לעולם ועד והוא ממש כמו שענו נמקרש כנלפע״ר. אברהם לעוויזאהן (ילקוט) (הערות על עניניס שונים) ’ א) בפירוש (דה״י א׳ ב׳ ז) המכונה פירוש רש״י כחוב שעכן נקרא עכר לפי שעכר את ישראל שעבר על החרם ונפג ע״י נ*ו אלף איש וכלי ספק זה טעות הדפוס כי לא נפלו מאנשי ־שראג רס כ ל" ו איש (יהושע נ׳ ר) ושבשתא כיון רעל עג כי לא ראיתי שוס מהדורא אתת מפירוש «"ל שלא נמצא בתוכה הטעות הרל ־ יהודה ליב לעוויזאה! תושב ווארמש נ) בפסקי חוס׳ ע״ז דף י״ג ע״א ד״ה : אץ מחרימי! כתוב: אין מסרימץ נזה׳ז אפיל־ למאן דאמר שחם חרמים לכהנים ענ*ל וזה מבורר כנגד דברי תום׳ שם שאמרו בפירוש דלמאן דאמר סתם חרמים לכהנים ליכא למיחש לתקלה וכו׳ אבל עיין בבכורות נ״ג נדא בחוש׳ דיה ואין מחרימץ , בי שם מקום לדברי חסקי תום׳ הרל יהודה ליב לעווחהאן תושב ווארמס ג) נספר הנכבד ג״ד״פ״ט הביא החכם הסוקר הגדול מו׳ה ליפמאו צונן צד תי״א , כי כבר מסוף ימי הגאונים היה המנהג שהעולה לתורה קורא בתורה.נלחש והש״ן קורא בקול רם ושם בהערה ג׳ הגיא ראיה לזה , ני ברק מגילה פרק ד הניא נשם רבנו משולם בן קלורמוס « שמונה פסיקים שבתורה יחיד קורא אותן שאץ ש״ץ קורא עמו. ענ״ל ובמחילה מננודו שגג בזה ני שם נר״ן טעות סופר יצ״ל , רננו משולם ממיליאן " והוא בן דורו של ר״ת והריצו אגרוח ושאלו זה את זה . ופעם אחת נעס עליו ר״ת על אשר התיר לשחות מים נמנתה בשבת (חוס, פסחים ק״ה ע״ב , ד״ה והנ״מ) ונאמת יש ראיה לרבנו משוגס מתושפתא ברנות פרק ד הובאה בילקוט בשלח רמז I