Jeschurun · 1857-01-01 · (1857/8) · p. Seite 32

(32) <מכואר מווינה שנאה צבאי־ ע*פ מדרש«תוניס מקור ההלכה הקדומה שנמשנה היל (ריש חגיגה) הכל חיינין נראיה pn מחש״ז וטומטום ואנדרוגינוס ונשים ופנלים שא״מ הרגר והסומא והחולה והזקן ומי שא׳" לעלות ברגליו " ילפי שנוסיזס המשנה היא המחירצת והנקייה מכל שבוש. צריפי! אנו להוסיף גס בסוף לשין המכילתא מכאן אמרו ונו׳ נשים ועמים שא*מ ובמקום החולה והקטן החילה והזקן כי כנר אמי שוטה וקטן ואיך יזכירנו פעמים" והגרים אי א למעט וגם במשנה לא נתמעטו וכן הדין נותן שהרי חיינין ננל המצוש ודינן שוה לענדיס משוחררין " ועל ניחנו גגרוס ח ג ר י ן נחי״ת שהזכירה המשנה רה נסיר מלה זו ממקימה שאין לה ענין לכל זכורך ונציגנה אצל רגליך ני גס ניחש׳ ובברייתא שנמלי מעטו החגר ממלת רגלים. ומעתה נוסחיז המכילתא הנכונה p היא: רגלים המהלנין ברגליהן יצאו חגרין ומי שא״י לעלות ברגליו , יראה להוציא את הסימין, וכורך להוציא את הנשיה כל זכורך להוציא סומטים ואנדרוגינוס, תקרא את התודה הזאת נגד כל ישראל להוציא העמים;נאיניהם להוציא חרשים ושמחת *) להוציא חולה חקו 4 לפני ה׳ אלהיך להוציא הטמא מכאן אסרו הכל חיינין בראיה חין מחש״י וטומטום ואנדרוגינוס ונשים ועבדים שא״מ החגר והחולה והסומא והזקן ומי שא*י לעלות ברגליו וא*כ לא באה המכילתא להוציא את הקט! *) גם גזה אני תמה מה ענין לפני ה׳ אלהיך האמור ג« השנועות (דגלים י״ו י״א) להוציא את הטמא שא״י לנא נעזרה » הלא נפירוש נאמר נתודה ושלמים והנטל והמעשר (דגלים י״ג י״ס) לפני ה׳ אלהיך תאנלנו ושנינו שכל אלו נאנלין נכל העיר , ולני אומר לי שים כאן שגוש אן לא שלחתי נו יד להגיה לפי שאין ההגהה גרורה נעיני , אנל קרוג הוא להגיה : את פני ה׳ אלהיך להוציא את מומא וראיית פנים היא רק נעזרה וכמ״ם לים חגיגה נגנלי, אלא לפי שנתוג נמכילהא ושממת ונו׳ טעו המעתיקים ונתנו לפני ה׳ וגומי אנל הגנון היא א ת פני וחוזר למקרא של ראיית פנים ואולי היה נתוב אל פגי מר׳ש נפ׳ משפטים וכמלף למעתיקים אל פני