Jeschurun · 1857-01-01 · (1857/8) · p. Seite 25

(25) נאמן לתלות עליו כל דרישותיך העמקות והמחוכמית אשר סננו ד בהן להפיץ אורה ולהגדיל תורה וחכמה נקרב ישראל . נ) וגם זה מצאתי נכון להעיר ולטעון עליך נמה שייחסת לשיטת שפינוזה (סס 66) כל הזרות והנמנעות שרצו לייחס לוסעללינג והעגעל נטנור שהתפארו עליו שרעמיקו יותר תמר, וזכי— לפי מריהס —לצלול נפמקי מצולות ש־טתו הדחויה והזרה / ולהעלות ממנה פנינים יקרים נשיטיחיהס המחודשות מצד שהעמיקו יותר׳זה נסתי י הטנע ופליאותיה, הה באבנים של מחשבות השכל והפונה ובהתייחסם אצ הטבע המוחש ואל פנימיות הנפש ונחותיה הראשיים . ומדוע העלמת עין משאר חוקרים גדולים שהפכו בזכותו של שפינחס והורו שנס היא לא החזיק העצם המוחלט (אנסילוכף סונסטאנץ) לחשוך ועכור , ני אס כילל ומאחל החומד והרוחני עד כי צד הרוחני גובר ומשחרר נו» ועוד הראו שנס העגעל עם כל התפארותו אין לו יתרון על שפינוזה , 6ס נאחתישוה מדתו (קונזיקווענט פערפאהרען וזית) ויוליך שיטתי של הנושא המיחלט (אבסולוטי נייסט) בשלוב ההגיוני ביושר מבלי נטוס מעליו עיין DrtHi בחבורו שהאריך בנאור נ״0 זשעלינג חזר בו גפה מלא ויעזוב את שיטתו אשר אחז בה מל חנוריי מנעוריו עד בואו בימים , ויתרנר בסוף ימיו לכת המדברים והחנפים ויביא שיטה חדשה ויקרא אה שמה פילוסופיא של גלוי אלוה (פיצוזופיא דעי־ אפפענבארונג) והיא דלת השכל ורבת הדמיה המתנשא לכל לראש ותהי מטרה לכל מצי החוקרים והמלעיגים . ג) ואשר גלות על הראג״ע אשמת הסודות ואהבתו להעלים העדינים ברמזים וחידות מר קדמך ביה החנם רשד״ל נ" " יהרנ״ק והרב שי״ר השיבו לו כהוגן ולדעתי יש בדבריהם ל' להצדיק את הראנ״ע . י) יאשר אמרת סל הרימ (שם 24) וידי משה «"חיני כבדים מקחת מטה הבקרח " נגול ישים לו מגגיג 4