Jeschurun · 1858-01-01 · Heft II. (1858) · p. Seite 66

kü drren Verbreitung wegen deö. — »du sollst d» einer Blinden keinen Anlaß legen (3 B. M. » 14) verboten ist, die lateinischen Bibeln m a. T. zu rechnen seien. Doch erklärt sich am Schli! R. Jerucham dahin, daß die lateinischen Bibeln t a. T. den unerlaubten Bücher» gleichzustellen sind, In sie salsche Uibersehungen enthalten, von Fehlern toi« mein, wobei einige Beispiele absichtlicher falsch! Versionen angeführt werden. בכלל ספרים oft!זפקתי £יליס הם כ״ד ספרי תורה הכתובים בגופן שלהם. כלומר בלשין הנקרא לטיין או דור,א ספרי תורה חדשה שלהם? וג״ל 7ה״ה r בי הנ״ד , ני בודאי נוי שהעתיקם להם שגה בלשונו כדי צפקרם זקר! אמונתם, כמו שעשו בנרו ידי ורגלי, וכן עשה בהגה ג׳ שים שהעסיק אישים נדי לחזק אמונת השלוש, ני איש שם מונח : נל נמצא אפילי שאינו גשמי כדי לומר שארד מהם מח הקודש ז אי אפשר להיות באנשים , כי שם אנוש מונח'בלשוננו על «י, וזה אינו יכול להיות לפי אמונתם שיהיו שלשתם גופנים. מ אאריך <הה בפי. כתב להם בתורת מרעיה רמקוס אני?ות יאודה, אמית יאלז!ה ובכמה מקומית הנועם ויצא בזה . Man wird Wohl daö Urtheil des R. I. »ich allznhart finden, wenn man den Zustand der to maligen Bibelübersetzung bedenkt, wo jeder Abschi» der seine eigenen dogmatischen Grillen in die heil!!! Schrift hinein zu pfuschen bemüht war, worübü schon HieronhmnS so sehr Klage führt, daß »ich leicht zwei gleichlautende Exemplare gesunden Werda maxime cum apud Lalinos tot «int exemplarii quot Codices, et unus quisque pro arbitrio 8u« vel addiderit vel substraxerit, quod ei Visum Selbst die Bemühungen deö Hieronymus mehrM heit und Gleichheit hrrzustellrn hatte nicht den (t- Warteten Erfolg, und die Päpste sahen sich oft je nöthigt eine Eorrection deS Textes vornehmen j> ל