Jeschurun · 1859-01-01 · ה' תרי''ט · p. [Seite]

Cr») להחליוי זיעתי אן> ♦ס מל •למו ומאודו היה מ» בחלוסיהן * אס ־סקול ימקלו לאיש אלף אלסיס דגרי זהב או אס בעקרביס יוסר.סיאמי!'אשד התו הישר הואהיוחר ארוך ושעמחני תקנא הסלוקם או פי יעסה צו אדם אלוה היכול יופל V אס איק איזונים הוא יאמר הכסף <חן לכס יגיוי למכים אך.לשטח זעתי הפנימית «א ר3ר*לתי׳&סשרי, פי ולסוגי ידי ורגלי לנס המה ואח כל אשר חצוי עלימו אשמרה לעשות או לחדול אך רוח אלהיסאשר נתיני עז מוח והיןנר הוא חפשי גם אס בחל נאה טיחו• וחה סע:לאסיד׳איסור לנלי הגלות פרי מחססחינו נחתירוח עיוניות חוקך ומחפצסף כסי שכלו אשר חנן אוחו אלהיס V ואס תצוה על נוי, ועל ממלכה לשיס רסן לפיהס ולעסס היס לאל ידך למטע מאתם כי ישמעו או יקראו חתירות באלה אשר המהלך לירא חפיהת או מסי כחנס של גוי.וממלכה אחרח,_ וביחיד גוזמו:^השילוח מצויות כל כן בנקל וסלו» היעיוטס כנית יויצח ממתים ל«תי0.?־ אך נר* רית יגעו אלה האוסרים ולמס סחויס עוד יותר ינעם ינותש וימצא•־—ו?3ר נודע ומפורסם •אח לפנים בישראל היו תלותי לעות נין גדולי עמנו נדנדס עצמייס *והס העומדים נרומו סל; עילם,׳ כמו ביאח המשיח, עני! ההשגחה; עוס׳ב וחמייח המתים; אופו החהוח הנפלאוח xb נכחני-הקזש^ חציאות התלאנים, jw כחיבת אחה נביאות ואיוה סי־שיוח- סגתורה וכז־וחה ובכל «את לא ׳ נמנעו הגדולים מעמיס נסתי ההחיח לחלוק כבוד וה לוה.וכל העם.עונים אסמהם מקולס מקמס על היים מה• ואחרי הונדם והאמת האלה אשר כנר נאמרו נסנו ונסלשו ממורי. סכמי יסראל הואסינים והאסריניס כל תסניל מנק:רנד. לאשורו י3י1 <י אי! 3ל5 הלגטס המשכילים ילה«יל הו*זורה:והגתוד ונלעדס כי יצאי לקרג לקראת החפעיליס צעלית הד מריס הנקרת יותר מהם יאף א<0 היראי» ורפי ל5נ אסל1יש»דו לנפשותס מעלות . על ראפ הפסגה ומלככם לפריס , לא בשגילזה יתראו מלא'אחרו «חענר:«ומת.אפר לא יחתיופני כל, ופרוד הלבביח על נמות הנקוד לא׳יוליר פרורהלננוח וסגאחאיס לרעהו" אך המחלוקח העיקרי ־מנין הרנטס המסגיליס והמתקנים, המחיצה סל נסל היוססקח ניניהם והאס סנה אסר עליה תינו הוא כאמיר דעתם על־עיקר ותכלית החידה, מה ה׳ אלהיט שואל מאתט ממה 1